אביה שטיין-קורלנד פתח תקווה

מיזם "התגשרות" בפ"ת של עו"ד אביה שטיין-קורלנד: "רצון לשקם סכסוכים"

Share on facebook
Share on email
Share on whatsapp

אמנם תקופת החרדה מהקורונה מאחורינו במידת מה, אבל הריבים המשפחתיים, בעיקר בין בני זוג, נשארו איתנו – והם בעלי משמעות הרסנית ליציבות התא המשפחתי. בניסיון להבין איך פותרים מצבים אלו פנינו לעו"ד אביה שטיין-קורלנד, מהחלוצות בתחום הגישור בארץ: "אני צופה בום רציני בתחום הגישור בישראל". 

גישור הפך להליך רווח בארץ ממש לא מזמן, בערך משנות האלפיים, במיוחד בתחום המשפחה. לאור משבר הקורונה שהביא לטלטלה עבור רבים נוצר ביקוש רב לגישור משפחתי. "הקורונה יצרה סיר לחץ לא פשוט מכל הכיוונים", מספרת לי עורכת הדין אביה שטיין-קורלנד. "ב- 15 שנים האחרונות מאז נכנס תחום הגישור לישראל, יותר ויותר אנשים מבינים מה זה גישור. לפעמים מתבלבלים וחושבים שהמטרה היא 'שלום בית' אך מדובר בשני דברים שונים לחלוטין". 

51% מהליכי הגישור בארץ מסתיימים באופן סופי ומשביע רצון

על פי נתוני "גלובס" בתי המשפט הארציים הציגו נתונים המעידים כי תהליכי גישור מוצלחים יותר מהליכי בוררות ויש לפעול כמה שיותר להגדיל אותם. כמה מעודדים?

קרוב ל- 45% מהמקרים ההתחלתיים של גישור הובילו המשכיות חיובית וכ- 87% מהצדדים שהשתתפו בו הרגישו שבעי רצון. התוצאות מראות שכמחצית מהם הגיעו להסכמות הדדיות בלי מריבות מיותרות ומלחמת התשה שפעם הייתה נמתחת כמו מסטיק וגוררת עליות כספיות גבוהות והרבה עוגמת נפש מיותרת. 


לטענת שטיין-קורלנד, ההליך המשפטי שבו תיקים מופנים מבתי המשפט למגשרים מקצועיים מטעמם, יצר מצב תקדימי שהוביל לעלייה בביקוש לגישורים בארץ ומנע למעשה סחבת והוצאות כבדות מול בית המשפט.

"החוק כיום לא מאפשר להגיש תביעה לפני הגשת בקשה ליישוב סכסוך. העובדים הסוציאליים למעשה הם הראשונים שפוגשים את הזוג ואחרי המפגש שלהם הם ממליצים איך ליישב את הסכסוך. זהו הליך וולונטרי ומתבסס על צורת הגישה שבה הזוג בוחר לגשת לתיק הגירושין".

עו"ד אביה שטיין-קורלנד
עו"ד אביה שטיין-קורלנד

מעבר להיותה עורכת דין עסוקה מאוד, אביה מנהלת ויזמית במספר פרויקטים גדולים ובנוסף, מרצה ומלמדת שיטות גישור שונות וחברה בשלל ארגונים פורצי דרך בתחום. "אני חברה ומהמקימות של מכון אדלר שנחשב למרכז הארצי ליישוב סכסוכים במשפחה ומשמשת כיו"ר "הארגון הישראלי לגירושין בשיתוף פעולה". זוהי שיטה ייחודית ואלטרנטיבית ליישוב סכסוכים".

במה היא שונה משיטת הגישור בעצם?

"לכל צד יש עורך דין שיושב איתו בחדר ומיוצג מטעמו. גם גישורים שלא צלחו בצורה הסטנדרטית, יכולים להצליח בשיטה הזו", שטיין- קורלנד מפרטת. "עורכי הדין מסכמים ביניהם על הסכם הדדי שבו אם צד לא יצלח את הגישור הם לא יכלו יותר לייצג את הלקוח שלהם וגם לכל צד אמור להיות יועץ רגשי. זה ארגון שצומח וגדל ונכון להיום מכיל בתוכו כ- 150 אנשי מקצוע".

"המרכז להתגשרות" בפתח תקווה - מענה בתקופת משבר

לפני כשנה הקימה עו"ד אביה שטיין-קורלנד לצד שלוש יזמיות שותפות בפרויקט (אלה שפי, גבי קנול ועו"ד ליטל לביאן) בשיתוף פעולה עם רחל אלון, נציגת עיריית פתח תקווה, את "המרכז להתגשרות". 

ספרי לי יותר על הפעילות שלך בפתח תקווה.

"בפתח תקווה הקמתי, לצד שלוש יזמיות נוספות, את מרכז לגישור ושיתוף פעולה לתקופה שאחרי הגירושין, בה יש צורך בתמיכה רגשית ועזרה להורים בהורות. המרכז הזה פועל בכפוף לעיריית פתח תקווה. הוא הוקם בשנה שעברה בתקופת המשבר הגדולה. מדובר במרכז שנותן מענה לסכסוכים בתוך המשפחה בעלויות מסובסדות".

במרכז נותנים מענה לגישור משפחתי בעזרת הדרכה להורים ולילדים במהלך ולאחר הגירושין. "אנו מקבלות הפניות מבית המשפט, בית הדין הרבני ותושבים מהעיר. כשהתחלנו את הפיילוט בשנה שעברה, היה רצון לתת מענה אמיתי ולשקם את הנושא בעקבות הקורונה שהובילה לעלייה בסכסוכי משפחה. רצינו לפתור את הסכסוך המשפחתי בדרכי שלום ולשמור על טובת המשפחה וטובת הילדים והילדות", מספרת לי אביה ורואים שהנושא החברתי מאוד נוגע לליבה. 

המרכז להתגשרות בשיתוף עיריית פ"ת

בתור מגשרת מוסמכת מטעם בתי המשפט ובתי דין רבניים, את ערה בוודאי לאחוזי הגירושין שרק עולים משנה לשנה. האם הגישור הוא באמת הפתרון האידיאלי?

לדעת אביה, המצב כבר כיום משתפר לטובה. "הגישור הוא כלי. המטרה להביא את שני הצדדים להסכם. לא תמיד מתגרשים בסופו. יש כאלו שנותנים צ'אנס נוסף לאחר התהליך. כיום בעקבות שלל חוקים יש חובת ניסיון של הליך גישור בטרם התיק מתנהל בבית משפט. זה נקרא "גישורי מהות". הצדדים חייבים להגיע למפגש עם מגשר כדי לבחון את האפשרות לגישור ביניהם".  

שאלתי לדעתה מה ניתן לשנות כדי למנוע מצב שבו הילדים הם אלו שמשלמים את המחיר הנפשי הכבד. "ככל שהשיח יהיה פחות לוחמני, ההורים יבינו שלא כדאי לבזבז את האנרגיות על משאבים ומלחמות שמביאות בסוף להסכם. צריך לזכור שבסופו של דבר הילדים הם המוקד העיקרי ועליהם ללמוד להסתדר אחד עם השנייה בשבילם".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בפתח תקווה

נגישות