באחד הפוסטים שלי על צילום מוצרים בפייסבוק היו תגובות ששאלו – למה בכלל לצלם? היום בינה מלאכותית יכולה לייצר כל דבר במהירות וכמעט בחינם. החלטתי לבדוק את הטענה הזו ולחפש מחקרים וסטטיסטיקות בנושא. ומצאתי כמה דברים מעניינים.
כשהבינה המלאכותית למדה ליצור רקעים נוצצים למוצרים בשתי שניות, יזמים רבים חשבו שעכשיו אפשר לחסוך על צילום מוצרים מקצועי. אבל אחרי כמה שנים של התלהבות המונית מהטכנולוגיה, אנליסטים וחוקרים מסכמים את התוצאות הראשונות. התוצאות היו צפויות למדי – מעבר מוחלט לייצור תמונות ב-AI לא תמיד משפיע לטובה על הכיס של המוכרים.
הנה כמה מחקרים בנושא:
- מחקר של Gartner – חרם צרכנים. ענקית האנליטיקה Gartner ערכה סקר צרכנים מקיף שבחן את היחס שלהם לתוכן מסחרי שנוצר על ידי AI.
- 50% מהקונים הצהירו במפורש שהם נמנעים במכוון או מתכננים להגביל רכישות ממותגים שמחליפים לחלוטין תמונות אמיתיות של מוצרים בתמונות גנרטיביות.
- 68% מהמשיבים הודו שבמהלך קניות ברשת הם חווים כעת מתח מתמיד ושואלים את עצמם: "האם המוצר בתמונה אמיתי או שזו אשליה דיגיטלית?". החשד להונאה הוא הרוצח הראשי של אחוזי ההמרה.
- מכון נירנברג – "קנס האמון". חוקרים מ-Nuremberg Institute for Market Decisions זיהו תופעה התנהגותית שקראו לה "קנס האמון". ניסויים הראו שברגע שהמוח של הקונה קולט שהתמונה נוצרה באופן מלאכותי, רמת המעורבות הרגשית צונחת. גם אם תמונת ה-AI נראית מושלמת, בתת-מודע היא נתפסת כ"זולה" ו"מזויפת". והלקוח פשוט נוטש ומחפש תמונות אמיתיות ו"חיות".
- שימוש בתמונות AI העלה את שיעור ההחזרות ב-22-34% . על פי דוחות של סוכנויות איקומרס שעשו אופטימיזציה לעמודי מוצר, אצל מוכרים שעברו לחלוטין לעיצוב גנרטיבי, חל זינוק באחוז הביטולים וההחזרות. בממוצע, כמות ההחזרות עולה ב-22-34%. הבינה המלאכותית לא מכירה את חוקי הפיזיקה ואת התכונות האמיתיות של החומרים. היא "הוזה" ומוסיפה השתקפויות מושלמות ומרקמים אידאליים של בד או פלסטיק. הלקוח מצפה לברק מושלם, אבל מקבל את המוצר האמיתי. כשחוזרים להשתמש בתמונות אמיתיות, עמודי המוצר מראים עלייה בהמרה נטו של עד +47%.
- תמונות AI אינן מומלצות למוצרי קוסמטיקה ואוכל. מחקר שפורסם בפלטפורמת Emerald Insight בחן את תפיסת המרקמים. המוח האנושי מכויל אבולוציונית לקבוע את רמת הבטיחות של אוכל וקוסמטיקה לפי פגמים זעירים, צללים טבעיים ומרקם. עיצוב AI מושלם נתפס בתת-מודע כ"כימי", "פלסטיק" וחסר חיים. לעומת זאת, צילום אוכל אמיתי עם אור טבעי מהחלון, מרקם עדין של עץ או טיפת מים מעורר תגובה מיידית ורצון לקנות.
איזו מסקנה אני הייתי מסיק מזה? היום, תמונות AI הפכו בהרבה מובנים למה שהיו פעם תמונות סטוק חינמיות – כלומר, סוג של "סתימת חורים" זולה שכולם משתמשים בה. תמונות כאלה אפשר היה לראות בכמה אתרים מתחרים בו-זמנית. האם זה טוב לעסק? המחקרים מראים שהמטבע המרכזי היום באינטרנט הוא אמון. הלקוחות עייפו מתמונות מושלמות ומלוטשות, שלעתים קרובות מסתירות בעיות באיכות. אנשים רוצים לראות מוצר אמיתי ומוחשי. הם זקוקים לצללים אמיתיים, לתפרים מציאותיים ולמרקם אותנטי.
מה דעתכם, האם ה-AI יוכל אי פעם להתחרות בצילום חי ואמיתי?
אלכס דונין – צלם אוכל ומוצרים
