בניין ישן, קירות סדוקים, וועד בית שנפגש שוב ושוב בלי להגיע להחלטה – זו תמונה מוכרת לרבים מהדיירים בישראל. תוכנית תמ”א 38 נועדה בדיוק לשבור את המבוי הסתום הזה, ולאפשר חיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה תוך שדרוג משמעותי של הדירות. אבל לפני שחותמים על כל מסמך, חשוב להבין לעומק את נושא מימון תמ”א 38 – כי בלי מימון נכון, גם הפרויקט הכי מבטיח עלול לתקוע.
מנהלת כרמים להתחדשות עירונית בפתח תקווה פרסמה את הנתונים לשנת 2021, לפיהם אישרו בעיר 16 מתחמים של פינוי בינוי ו-27 היתרים לתמ”א 38. סה”כ מדובר על כ-5000 יחידות דיור, שאמורות להחליף את הישנות – עלייה משמעותית ביחס לשנים הקודמות. גרינברג: “התחדשות עירונית בעיר היא כורח המציאות”.
ההתחדשות העירונית של פתח תקווה לא פוסחת גם על שכונת תקומה הותיקה הסמוכה לכביש 40, לאחר שפרויקט תמ”א 38/2, קיבל את אישור הדיירים ובשנים הקרובות צפויות 58 דירות רכבת ישנות להפוך ל-200 דירות בבניינים חדשים. התכנית נמצאת בהליכי רישוי.
מדי יום אנו מפרסמים על פרויקטים כאלו ואחרים בציר ז’בוטינסקי וקריית אריה. כל תכנית נשמעת יותר מפוארת מקודמה בגודל ובהשקעה. לצד כל אלו עולה בהדרגה גם הדרישה לשטחי מגורים. קבלנים ויזמים נלחמים על כל שטח פנוי ומנגד שוק המחירים מתייקר. אחת מהדוגמאות הללו היא רמת ורבר הישנה, המיועדת להפוך לשכונת פאר בעלויות השקעה עצומות. אז למה דווקא שם?
נתוני המשרד הפנים לספטמבר 2021: פתח תקווה, עם יותר מ-274 אלף תושבים, היא העיר ה-4 במספר התושבים בישראל, אחרי ירושלים, ת”א וחיפה. בכך, עקפה את לראשונה את ראשון לציון. מה זה אומר לגבי הצפיפות בעיר?
מגדלי מגורים ענקיים בפתח תקווה, מעצבים את פני העיר, או יותר נכון את קו הרקיע שלה. אלא שהם בדרך כלל מוקמים באיזור השכונות כמו אם
קבלו התראה על כל אייטם חדש
