מפעם לפעם שומעים באמצעי התקשורת על מבצעים הכוללים סוכנים סמויים. בדרך כלל מדובר על אנשים הפועלים במסווה, במסגרות שונות, ומטרתם לאסוף ראיות מפלילות מאנשים החשודים בעבירות כאלה ואחרות.
בין הגופים המפעילים סוכנים סמויים נמצא גם צה”ל, בעזרת יחידות מיוחדות של משטרה צבאית חוקרת (מצ”ח). לפני כחצי שנה פורסם על מקרה בו סמג”ד הפעיל חייל בתור סוכן סמוי, שנדרש לדווח אם חבריו משתמשים בסמים. הסמג”ד נחקר באזהרה במצ”ח כיוון שחרג מסמכותו והפעיל את המעקב גם במקומות בילוי אזרחיים. במקרה אחר מ-2019, חייל בשירות סדיר נידון לשנתיים של מאסר בפועל לאחר שהורשע במכירת 90 גרם של סם מסוג אקסטזי לסוכן סמוי של מצ”ח.
מעבר לקווים
לעיתים קרובות קיים גבול דק מאוד בין הפעלה לגיטימית של סוכן לבין עבירה על חוקים ונהלים. מי שמכיר את הנושא מקרוב הוא עו”ד איתמר פלג, שיאיר את עינינו בעניין. “בדרך כלל מתקבל מידע מודיעיני מסוים על חייל, המעלה חשד בדבר מעורבותו בעבירות פליליות “, מסביר עו”ד פלג.
ומה עושים אם חושדים במישהו?
“מתחילים במלאכת איסוף הראיות נגדו לצורך גיבוש תשתית להעמדתו לדין. במקרים החמורים יותר וביניהם למשל חשד לעבירות של סחר בסמים או בנשק, מופעלים בד”כ ע”י היחידה המיוחדת למבצעים מיוחדים (ימל”מ) סוכנים סמויים שאותם מצמידים לחשוד. ההיכרות בין הסוכן לחשוד מתוכננת ומתבצעת בנסיבות “מקריות”, למשל, החשוד מוצא לקורס והסוכן מוצא גם הוא לאותו קורס ומוכנס לשהות עם החשוד באותו החדר. כך הסוכן יוצר קשרי חברות עם החשוד ומחלץ מידע ממנו”.
איפה הבעייתיות כאן?
“הבעיה המרכזית היא כאשר סוכן מפעיל לחץ על חייל לבצע עבירות, משדל ואף מדיח אותו לדבר עבירה. כלומר החייל מבצע עבירה שאלמלא אותו סוכן, הוא לא היה מבצעה. דוגמה לכך יכולה להתבטא כאשר חייל הסובל מבעיות כלכליות עד כדי קושי קיומי, פוגש באופן “מקרי” חייל אחר (סוכן). במסגרת קשרי החברות הנרקמים ביניהם, אותו סוכן שלכאורה רוצה בטובתו של החייל, עשוי לעודד אותו להשיג כסף ע”י ביצוע עבירות פליליות שבסופן הוא ייעצר”.
“דוגמה נוספת להתנהלות פסולה היא למשל כאשר הסוכן אומר לחשוד כי עליו להתייעץ עם עורך דין פלילי ובעצם גורם לו לדבר עם אחד השוטרים, שמתחזה לעו”ד ומקליט את השיחה כדי להשתמש בחומרים כראיות”.
במקרים מעין אלו והרבה אחרים, בית הדין הצבאי פסל לא אחת תרגילי חקירה בהיותם אסורים.
מרגע שנודע לצבא על צרכיו הטיפוליים/הכלכליים של חייל – על הצבא לספק לו אותם ולסייע בשיקומו.
עו”ד איתמר פלג הוסיף: “סוכן סמוי בצה”ל נפוץ במקרים של חשד לביצוע עבירות חמורות כדוגמת סחר בסמים, בנשק, עבירות בגידה במדינה ועוד. הסוכנים יודעים להיות ערמומיים ובעצם מתחבבים על החשודים כדי לרכוש את אמונם”.
"חשוב שעו"ד ילווה את החשוד או הנאשם בכל השלבים"
אתה יכול לתת דוגמה לאחד המקרים בו טיפלת במשרד?
“אני יכול לשתף מבלי להיכנס לפרטי המקרה, כי חודשים ספורים לאחר גיוסו לצה”ל של חייל אותו ייצגתי, החל “להידבק” אליו חייל אחר, שבהמשך התגלה כסוכן שהופעל מטעם היחידה המיוחדת למבצעים מיוחדים במצ”ח. נרקמו ביניהם יחסי חברות ונאמנות של ממש. הסוכן ידע לתמרן את הלקוח הסובל מבעיות אישיות ונפשיות, שידל ואסף נגדו ראיות שהבשילו לכדי כתב אישום חמור שכלל בעבירות של סחר בסמים מסוגים שונים ושימושים במסגרת הצבא”.
עורך דין איתמר פלג הסביר: “מעבר למחדלים ממשיים שבוצעו על ידי היחידה החוקרת, ראוי שהמשאבים שהושקעו בהפללה והדחה היו מושקעים בשיקום וטיפול, בפרט כשמדובר בחיילים בעלי נסיבות חיים קשות. לצבא יש עוד כברת דרך לעשות בנושא ואני אופטימי, בעיקר לגבי עניינו של הלקוח שלי”.
מה למדת מהניסיון שצברת בתחום עבירות סמים?
“צה”ל הוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, ויש תובנות משותפות לגבי עבירות סמים גם בצבא וגם באזרחות. במקרים מסוימים, אפילו עבירה חמורה הקשורה לסמים מצריכה טיפול בהיבט שיקומי. אם אכן זה המקרה, ניתן לגרום להפחתה משמעותית בענישה”.
“אנחנו מסבירים ללקוחות שלנו, שלצערי מתייעצים איתנו בשלב מאוחר מדי של החקירה, את החשיבות של פנייה לעורך דין מנוסה המתמחה בתחום של עבירות סמים. חשוב מאוד שעורך דין ילווה את החשוד או הנאשם בכל השלבים – חקירה, משפט, טיעונים לעונש, ואם יש אז גם בערעור”.
המאמר נכתב על דעת הכותב ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
