טרם הותר לפרסום שמה של הצעירה המפורסמת, שעדיין עצורה, יחד עם עוד שלושה חשודים, בחשד לרצח שלום ניסים, שנמצא לפני שבועיים מת על המדרכה, לאחר שנפל (או נדחף) ממרפסת דירה במרכז העיר. ההערכה היא, שהמתלוננת, הזכורה מפרשת שי אביטל, תהפוך מחשודה לעדת תביעה. “עצם ההכרזה עליה כעד תביעה – אינה מקנה לה חסינות מוחלטת”, אומר עו”ד נהרי, שייצג בזמנו את אביטל.
עוד לא נוקה לגמרי הדם מהמדרכה, שמתחת לפרויקט המגורים ברחוב סוקולוב, עדות לפרשה הטרייה שמטלטלת את פתח תקווה ואת כל המדינה – בה מואשמת דוגמנית מוכרת, תושבת פתח תקווה, בכך שהייתה שותפה לרצח, בטענה שבוים כמקרה התאבדות. כל העצורים עדיין במעצר, אבל ייתכן כי הדוגמנית תטען שהיא חפה מפשע ותימלט מדין על ידי כך שתהפוך לעדת תביעה ותעיד נגד חבריה.
"מעורר שאלות אתיות"
“בחקירות פליליות מורכבות מתרחשת לעיתים תופעה מעניינת מבחינה משפטית”, מסביר עורך דין פלילי שרון נהרי. “אדם שנחקר כחשוד בביצוע עבירה, מוצא את עצמו בהמשך הדרך משמש כעד תביעה נגד אחרים המעורבים באותה פרשה – כמו במקרה הזה של הדוגמנית מפתח תקווה. המעבר הזה, שלעיתים נתפס כתמרון ראייתי, מבוסס על עקרונות משפטיים ברורים, אך מעורר גם שאלות אתיות, נורמטיביות וטקטיות”.
מתי למעשה קורה המעבר הזה?
“הדין הישראלי אינו קובע מנגנון פורמלי לשינוי הסטטוס מחשוד לעד תביעה. אין צו או החלטה רשמית הקובעים שאדם חדל להיות חשוד. מדובר בהחלטה מהותית של רשויות האכיפה, המבוססת על שיקול דעת מקצועי של המשטרה או הפרקליטות. המעבר מתרחש כאשר מתקבלת החלטה להפסיק את החקירה נגד האדם, כאשר אין תשתית ראייתית מספקת להעמדתו לדין, או כאשר יש אינטרס ציבורי חשוב בעדותו – למשל לצורך הפללת נאשמים מרכזיים יותר”.
"אם היא תיתן עדות שקר, אפשר יהיה לעמידה לדין"
אז במקרה הזה, מתי ולמה תבחר המדינה להפוך את הדוגמנית מחשודה לעדת תביעה?
“ההחלטה נובעת מאיזון בין אינטרסים ציבוריים שונים: חיזוק הראיות נגד נאשמים אחרים באמצעות עדותו של מי שהיה קרוב למעשים, חיסכון במשאבי חקירה, זירוז ההליך, או היעדר ראיות מספקות נגדו. לעיתים נעשה המהלך במסגרת הסדר עד מדינה, אך במקרים רבים גם ללא הסדר פורמלי – ואז מדובר בעד רגיל, אך כזה שעדיין עלול להיות בעל אינטרס וחשוף לחקירה נגדית אינטנסיבית מצד ההגנה”.
כלומר הדוגמנית יכול להיות רגועה?
“יש לציין כי ההחלטה להעביר חשוד לעד תביעה, נעשית לרוב בכתב, ולעיתים מתועדת בהמלצת “אין מקום להעמדה לדין”. עם זאת, עצם ההכרזה על אדם כעד תביעה אינה מקנה לו חסינות פלילית מוחלטת. אם יתברר שהיא מסרה עדות כוזבת, או הסתירה פרטים מהותיים, המדינה רשאית לפתוח מחדש בחקירה ואף להעמידה לדין בעבירות כגון שיבוש מהלכי משפט או עדות שקר. לפיכך, מעמדה כעד תביעה הוא שברירי ותלוי באמינותה ובשיתוף הפעולה שהיא תגלה.
עד תביעה זה לא תעודת ביטוח
"בית המשפט רשאי להתערב ולמתוח ביקורת על התביעה"
בתור סניגור, איך אתה רואה מתייחס למעבר מחשוד לעד תביעה?
“המעבר מחשוד לעד תביעה הוא כלי משפטי חשוב כאשר הוא נועד לחשוף את האמת ולשרת את הצדק. אולם כאשר הוא משמש רק לחיזוק תיק חלש או להפעלת לחץ פסול על נחקרים, מדובר בפגיעה חמורה בהליך ההוגן. במקרים כאלה בית המשפט רשאי להתערב, לפסול עדות ואף למתוח ביקורת על התביעה. המעבר ממעמד של חשוד לעד תביעה משקף את הגמישות והמורכבות של ההליך הפלילי בישראל”.
עו”ד נהרי, מומחה למשפט פלילי, צווארון לבן, הסגרות, פשעי סייבר והליכי חקירה, מוסיף כי המעבר בין חשוד לעד תביעה, זהו כלי עוצמתי בידי המדינה אך גם מקור לסיכון אם אינו מופעל בזהירות. “לכן, מי שנמצא במצב כזה חייב לפעול בליווי משפטי צמוד של עורך דין פלילי מנוסה, שיבחן את חוקיות המהלך, יגן על זכויותיו ויוודא כי נעשה צדק אמיתי”, הוא מסכם.
