ייבוא סחורות הוא עורק החיים של הכלכלה הישראלית, אך כאשר אזורי נמלים ומסופי מטען סופגים פגיעות במצבי חירום, יבואנים עלולים לעמוד בפני אובדן מוחלט של השקעתם. בכל אירוע של פגיעת נפלים, רסיסים או נפילת טילים שאני מגיע לבדוק, תשומת הלב הציבורית מתמקדת בדרך כלל במבנה שנפגע או בחלונות שהתנפצו. אולם, עבור יבואנים המאחסנים ציוד במכולות, אולם הנזק האמיתי בתוך הבית מתחיל דווקא בחומרים הרכים: וילונות, שטיחים, ריפודים ובגדים. רשויות המכס וחברות הביטוח נוטות לעיתים קרובות להקפיא סחורות אלו מחשש לזיהומים או לפצות בסכומים זעומים שאינם משקפים את הנזק הנסתר.

כאן נכנס לתמונה המהנדס עקיבא אהרונוב, מומחה מוביל לחקירת נזקי טקסטיל, שמשנה את כללי המשחק. הכלל ההנדסי שאותו הוא מציג ברור: טקסטיל הוא חומר סופג במיוחד, ולכן הוא הראשון לקלוט אבק, פיח, מים וחלקיקים מזהמים. למעשה, לעיתים קרובות הנזק לטקסטיל הוא הסימן הראשון לכך שהסביבה נפגעה גם במעגל המרחק השני והשלישי. אבחונו המדעי מאפשר להפריד בין מלאי מסחרי שניתן להצילו לבין מלאי שהושמד, ובכך הוא מונע החרמות טוטאליות ומחלץ יבואנים מפשיטת רגל ודאית מול רשויות המס וחברות הביטוח.

כשטיל נופל בנמל: המכולה כ”ספוג סביבתי” של נזק

אחת התופעות המרכזיות במתקפות טילים היא גל ההדף. כאשר מדובר במכולות המאוחסנות בצפיפות בנמל, פגיעה באזור יוצרת גל הרסני שחודר מבעד לאטימות המסחריות. כאשר הפגיעה אינה ישירה, ההדף מנפץ חלונות, פותח פתחים במבנה ומחדיר כמויות גדולות של אבק, זגוגיות מנופצות וחלקיקי פיח אל תוך הבית או המכולה. עבור יבואני אופנה וטקסטיל, חדירה זו היא קטלנית במיוחד משום שחלקים וחלקיקים אלו נצמדים לסיבי הבד ו”מתיישבים” על שטיחים, ספות ווילונות.

שמאים שאינם מתמחים בטקסטיל עשויים לייעץ ליבואן לשאוב את הסחורה ולשווקה, אך אהרונוב מזהיר מדעית מפני צעד זה. הוא מסביר בחוות הדעת המשפטית שלו כי מרגע שהם נספגים בסיבים, קשה מאוד להסירם לחלוטין ולעיתים הנזק הופך לבלתי הפיך. אבחון הנדסי מדויק בשלב זה קובע איזה ציוד ספג רסיסים מיקרוסקופיים המהווים סכנה לצרכן ולכן יש להשמידו תוך קבלת פיצוי מלא, ואיזה ציוד נותר שלם, מה שמאפשר ליבואן לנהל את המלאי בחוכמה ובבטיחות.

נזקי אש ופיח: הסכנה השקטה לסחורות יוקרה במכולות

מעבר לפגיעת ההדף הראשונית, יבואנים מתמודדים עם סכנה חמורה לא פחות האורבת לסחורתם: גורם נוסף לנזקים הוא שריפות משניות. זירות פגיעה בנמלים מתאפיינות בחומרים דליקים, ולכן פגיעות טילים גורמות לעיתים קרובות לשריפות במבנים, במחסנים או במערכות חשמל. סחורה יכולה להיהרס לחלוטין גם ללא מגע ישיר עם להבות; במקרים שראיתי שבה האש אינה במגע ישיר עם הטקסטיל, העשן והפיח התפשטו במהירות בתוך החלל.

עבור יבואני מותגים יוקרתיים, העשן הוא אויב בלתי נראה. החלקיקים המיקרוסקופיים שבפיח חודרים עמוק לתוך סיבי הבד ויוצרים כתמים, ריחות מתמשכים ופגיעה במרקם החומר. כאשר פותחים את דלתות המכולה, הריח החריף מעיד על תגובה כימית שמתרחשת בתוך הבדים. משום כך, קובע אהרונוב, חשיבות גדולה קיימת לטיפול המהיר בשיקום הטקסטיליים. אבחונו המיידי קריטי כדי לעצור את הפגיעה המולקולרית ולהנחות את חברות השיקום כיצד לנטרל את החומציות של הפיח, בטרם הבדים יתפוררו והיבואן יאבד את כל השקעתו.

הצפות ומי כיבוי: המרוץ נגד העובש במלאי המסחרי

אם לא די בהדף ובאש, התרחיש המסוכן ביותר למכולות עמוסות טקסטיל מגיע מפעולות ההצלה עצמן. לא פחות משמעותיים הם נזקי המים. בזמן אירוע חרום בנמל או במחסן ערובה, לאחר פגיעה או שריפה מופעלות מערכות כיבוי ולעיתים מתרחשות הצפות מקומיות. המים, שלרוב אינם נקיים, מחלחלים במהירות לתוך ארגזי הסחורה. אהרונוב מתאר כיצד מים חודרים לריפודים, לווילונות, לשטיחים, לארונות ובמחסנים לגלילי בדים וגורמים לעיוות הסיבים, לשינוי צבעים ולהתפתחות עובש.

הזמן הוא האויב הגדול ביותר של היבואן מרגע חדירת המים. עקיבא אהרונוב מזהיר באופן חד-משמעי כי בטקסטיל תעשייתי או מסחרי, נזק כזה עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים של המוצר, אלא אם מתחילים מייד בתהליכי שיקום וכביסה. כאשר מכולה סגורה ורטובה עומדת בשמש הישראלית, היא הופכת לחממת עובש. התערבותו המיידית של אהרונוב, המלווה במדידות לחות מקצועיות והנחיות שיקום ברורות, היא הפעולה היחידה שעומדת בין הצלת עשרות אלפי פריטים לבין פסילת המכולה כולה על ידי משרד הבריאות והמכס בשל סכנה תברואתית.

האבחון ההנדסי: מדע מדויק במקום השערות שמאים

המסקנה המקצועית ברורה כפי שמוכיח עקיבא אהרונוב במעבדתו ובבית המשפט: ברוב המקרים הנזק לטקסטיל אינו נובע מפגיעה ישירה של הטיל או הרסיס עצמו, אלא מההשפעות הסביבתיות שנוצרות סביב האירוע, ההדף, הפיח, האבק והמים. יבואן שמבין עיקרון זה מחזיק ביתרון עצום מול חברות הביטוח. דווקא משום שטקסטיל מתפקד כמעין “ספוג סביבתי”, הוא משקף במהירות את עוצמת הנזק שנגרם למבנה כולו. כמי שעוסק במשך שנים רבות בהנדסת טקסטיל ובבדיקות נזק למוצרי טקסטיל, עץ וריהוט, אני פוגש במקרים רבים שבהם ה”חומר הרך” הוא זה שמספר את הסיפור האמיתי של האירוע.

הערך המוסף של אהרונוב עבור יבואנים טמון ביכולתו לספק נתונים מדעיים אמפיריים. בדיקה מקצועית של סיבי הבד, סוג הזיהום, חדירת הפיח או השפעת המים מאפשרת להבין כיצד נגרם הנזק ומה היקפו האמיתי. הוא מדגיש כי בתקופות של אירועים אלו, הידע הזה הופך חשוב במיוחד, משום שהוא מסייע להעריך בצורה מדויקת את מצב התכולה בבית או בעסק ולקבוע את דרך הטיפול הנכונה ולאלתר. הבנה של תהליכים אלה מאפשרת להעריך בצורה מדויקת יותר את היקף הפגיעה ולהחליט האם ניתן לשקם את החומרים ובאיזו דרך לנקות להציל את הפריטים. אבחון זה משמש כמגן משפטי שמחייב את חברות הביטוח והמדינה לפצות את היבואן באופן מלא ומציל את עתידו הכלכלי.

מכולה שלי הייתה באזור שנפגע מטיל אך לא נפגעה ישירות. האם יש נזק לסחורה?

כן, סביר מאוד. גל ההדף מחדיר כמויות גדולות של אבק ופיח בעד לפתחי המכולה. הטקסטיל שבפנים סופג את הזיהומים מיד, ולעיתים קרובות הנזק לטקסטיל הוא הסימן הראשון לכך שהסביבה נפגעה במעגל השני והשלישי.

המכס דורש להשמיד מכולה בגלל חשש לעובש ממי כיבוי. האם אפשר לעצור זאת?

רק אבחון הנדסי ומעבדתי מהיר יכול לעצור זאת. המהנדס אהרונוב בודק את סיבי הבד ומגדיר תהליך שיקום וכביסה תעשייתיים שיכולים להפריד בין סחורה אבודה לסחורה שאפשר לטהר ולהציל.

למה אי אפשר פשוט לשאוב את הסחורה שהתלכלכה מפיח השריפות בנמל?

מפני שהפיח מכיל חלקיקים מיקרוסקופיים שחודרים עמוק לסיבי הבד, יוצרים תגובה כימית הפוגעת במרקם, וגורמים לריחות מתמשכים. ניקוי רגיל רק ידחס אותם פנימה ויהפוך את הנזק לבלתי הפיך.

איך עקיבא אהרונוב עוזר ליבואן בתביעה מול קרן מס רכוש?

עקיבא מנפיק חוות דעת מדעית המוכיחה כי הנזק הקריטי לטקסטיל נובע מהשפעות סביבתיות ישירות של פגיעת הטיל (כמו פיח ומים), ובכך מונע ממס רכוש לדחות את התביעה בטענה להיעדר פגיעה קונסטרוקטיבית במכולה.