🍽️ האוכל והמנות: להיטים לצד אכזבות

כמו השירות, גם בגזרת האוכל הדעות חלוקות, ונראה שיש חוסר אחידות בהוצאת המנות מהמטבח.

• ההברקות: מי שנופל על יום טוב במטבח, נהנה מאוד. רחלי דבוש שיתפה: “הזמנו המוןןן מנות וכולן ללא יוצא מן הכלל היו ממש טעימות ומיוחדות, ההגשה אסתטית ומיוחדת… קוקטיילים טובים מאוד”. אורי קידרון נלקין הוסיף כי הוא לא האמין “שמסעדה כשרה יכולה לספק אוכל ברמה כזו” (והמליץ במיוחד על ‘לחם ניו אורלינס’).

• הפספוסים: סועדים אחרים התאכזבו מהאיכות ומגודל המנות. הסועד Yair Donel ציין שהמחירים אמנם סבירים, אך “המנות לא גדולות מספיק… האורז הגיע יבש מאוד כאילו חיממו אותו בפלטה של שבת, וההמבורגר הגיע עם כמות מזערית של ירקות והבשר עצמו היה די חסר טעם”. הסועד מיכה כלפון היה חריף אף יותר וכינה את המקום “גרסה דהויה ולא מוצלחת של שגב”, תוך שהוא מלין על לחמנייה יבשה, מנת חזה עוף קטנה, ו”שעועית קשה ולא מבושלת”.

🎶 אווירה ועיצוב

אין כמעט עוררין על כך שהמקום נראה מצוין. הביקורות מציינות שוב ושוב את העיצוב המושקע, הכלים היפים, והאווירה הכללית. עם זאת, הערה אחת שעלתה נגעה לווליום – הסועד יעקב העיר כי “המוסיקה צריכה להיות ברקע, מסעדה זה לא מופע”.

השורה התחתונה

“שגב דיינר” מציגה קונספט מנצח על הנייר – תמחור הוגן, עיצוב מרשים ושם של שף מוכר. כאשר המערכת עובדת כמו שצריך, הלקוחות יוצאים עם חוויה של 5 כוכבים. עם זאת, הביקורות האחרונות מציפות נורת אזהרה בוהקת בכל הנוגע לניהול המשמרות, סנכרון בין המטבח למלצרים, ואחידות באיכות חומרי הגלם (כמו אורז או לחמניות יבשות).

מי שמחליט לבקר במקום בתקופה הקרובה, כדאי שיבוא עם מעט אורך רוח, אולי יעדיף שעות פחות עמוסות, ויקווה ליפול על “הצד הטוב” של המטבח.