רסום ראשון: דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, חושף תמונת מצב מורכבת בפתח תקווה. מצד אחד – העירייה מובילה במימון תנועות הנוער מבין הרשויות שנבדקו. מצד שני – משרד החינוך גורר רגליים בהעברת התקציבים, והחניכים בשטח נאלצים לשהות במבנים עם ליקויי בטיחות חמורים, חוטים חשופים ובעיות נגישות קשות.

דוח הביקורת השנתי של מבקר המדינה על השלטון המקומי, המתפרסם השבוע, מעמיד את פתח תקווה במרכז הבמה בכל הנוגע לחינוך הבלתי פורמלי. הדוח בדק לעומק חמש רשויות מקומיות (פתח תקווה, חדרה, דימונה, טירה והמועצה האזורית מטה יהודה), ומצא כי “אם המושבות” אכן פותחת את הכיס עבור הנוער שלה – אך השטח עצמו סובל מליקויים קשים, וחלק מהסניפים הפכו למפגע בטיחותי ובריאותי.

פתח תקווה מובילה בתמיכות – משרד החינוך “מזגזג” במימון

מהדוח עולה כי עיריית פתח תקווה תמכה בתנועות הנוער בצורה מעוררת הערכה, והייתה הרשות שהעניקה את היקף התמיכה הכספית הגבוה ביותר מבין כל הרשויות שנבדקו.

כך נראית ההשקעה העירונית בשנים האחרונות:

• שנת 2022: כ-1.114 מיליון ש״ח

• שנת 2023: כ-1 מיליון ש״ח

• שנת 2024: כ-1.145 מיליון ש״ח

אלא שלמרות הנדיבות העירונית, המדינה לא עומדת בהתחייבויותיה. המבקר מצא כי משרד החינוך אינו מעביר באופן עקבי את השתתפותו במימון שכר מנהל יחידת הנוער בעיר. מתוך חמש השנים שנבדקו, עיריית פתח תקווה קיבלה את מלוא הסכום המגיע לה (על פי דירוגה החברתי-כלכלי) רק פעם אחת. המבקר מזהיר כי אי-הוודאות התקציבית הזו פוגעת פגיעה ישירה בניהול התקציב של הרשות ובתכנון הפעילות לילדי העיר.

תמונת מצב מדאיגה: חוטים חשופים, עובש ובעיות נגישות בסניפים

הביקורת בעיר התמקדה בארבעה סניפים של תנועות נוער שונות בפתח תקווה: היכלי ענ”ג, בני עקיבא, המחנות העולים והנוער הלאומי בית”ר. הממצאים שעלו בסיורי המבקר בשניים מהסניפים המרכזיים מדאיגים במיוחד:

⚠️ סניף תנועת “היכלי ענ״ג” (מבנה בבעלות העירייה)

• תשתיות מסוכנות: נמצאו תשתיות מים וחשמל גלויות לעין המהוות סכנה.

• הזנחה: צבע מתקלף מהתקרות, שלוליות מים ואשפה רבה הפזורה ברחבה החיצונית של המבנה היביל.

⚠️ סניף תנועת “בני עקיבא”

• מפגעי בטיחות וחשמל: קופסאות חשמל ללא כיסוי, שקעים שבורים וכבלי חשמל חשופים לחלוטין – סכנה ברורה ומיידית לחניכים ולמדריכים.

• סכנה בריאותית: כתמי רטיבות וטחב נצפו במספר מקומות ברחבי המבנה.

• תנאים ירודים: מזגנים מושבתים באולם המרכזי, תקרות אקוסטיות שבורות וחסרות חיפויים, חלונות שבורים או חסרים, ולכלוך כבד (קורי עכביש ושכבות אבק המעידות על חוסר תחזוקה ממושך). שירותי המבנה נמצאו במצב בלתי שמיש.

• אפס נגישות: המקום אינו מונגש כלל לאנשים עם מוגבלות. הכניסה לפעילות מחייבת עלייה במדרגות, ואין אף תא שירותים מותאם לנכים.

מתוך דוח המבקר: “ניכר כי מצב תחזוקתם של המבנה, הרחבה החיצונית והחצר ירוד… הליקויים עלולים לסכן את החניכים והמדריכים ולפגוע בבריאותם”.

המבט הארצי: מחסור במבנים וחשש מדיווח חסר על פגיעות בחניכים

הבעיות של פתח תקווה אינן מנותקות מהתרחשויות ברמה הארצית. בשנת 2025 פעלו בישראל 13 תנועות נוער מוכרות, המונות כ-350 אלף חניכים ומדריכים בכ-1,882 סניפים.

מנתוני הדוח עולים מספר כשלים ארציים חמורים:

• מצוקת מקום: 79% מהרשויות המקומיות בארץ מדווחות על מחסור במבנים, ו-23% מהמבנים הקיימים צפופים מכדי להכיל את החניכים.

• הבירוקרטיה שמבריחה הורים: הורים רבים מוותרים על שליחת ילדיהם לתנועות או על השתתפות במפעלים (כמו טיולים), בשל הליכי סבסוד מסורבלים, בירוקרטיה סבוכה ודרישות פוגעניות לחשיפת מידע כלכלי פרטי בכל פעם מחדש.

• תקציבים פוליטיים: חלק גדל והולך מתקציב תנועות הנוער נשען על כספים קואליציוניים ותוספות שנתיות, ולא על בסיס תקציב קבוע ומדיניות ארוכת טווח.

פערים חריגים בדיווחי מוגנות ובטיחות חניכים

המבקר מותח ביקורת חריפה על משרד החינוך, שטרם קבע נוהל מסודר לדיווח על אירועים בהם נפגעה בטיחותם או רווחתם של חניכים. הפערים בדיווחים בין התנועות השונות מעלים חשש כבד לטיוח או לדיווח חסר:

המבקר מדגיש כי הפער הבלתי הגיוני הזה אינו מעיד על כך שבבני עקיבא או בנוער העובד והלומד בטוח יותר, אלא מעלה חשש ממשי שהתנועות מסרו דיווח חלקי בלבד ואינן מציגות את תמונת המצב האמיתית בשטח.