אכזבה. אין מילה טובה יותר לתאר את משחק הפתיחה של מכבי פ"ת במשחקי הפלייאוף התחתון של ליגת העל. אך לפני שנעסוק במשחק עצמו, שווה לשאול את עצמנו, איך בכלל מכבי פ"ת מצאה את עצמה פותחת את הפלייאוף התחתון מתחת לקו האדום, ואיך הפכה להיות הקבוצה הכי לא יציבה בכדורגל הישראלי, כאשר בשלוש השנים האחרונות הספיקה לרדת ליגה, לעלות חזרה, להעפיל לגמר הגביע, לסיים את העונה הקודמת במרחק של 2 נקודות בלבד מהכרטיס לאירופה, ולהפוך העונה לאחת המועמדות הבכירות לירידת ליגה נוספת.
מי שעוקב אחר מועדון הכדורגל מכבי פ"ת ממרחק, יכול בקלות לחשוב שמדובר במועדון מצליח, הרי רק בשלוש השנים האחרונות המועדון הוציא לאירופה את מנור סולומון וליאל עבדה וגרף לכיסו סכום כמעט דמיוני של 50 מיליון שקלים. המועדון מגדל שחקנים נפלאים נוספים, וכאמור, היה רחוק 90 דקות בלבד מזכייה בגביע. על פניו, נראה שהמועדון בדרך הבטוחה להצלחה.
אז איך ייתכן שאותו מועדון מבטיח נמצא כיום בדרך הבטוחה לליגת המשנה? הסיבה לכך היא שכישלון, כמו גם הצלחה, מתחילים ונגמרים במקום אחד – ניהול מקצועי, וכאשר שיקולים לא ענייניים נכנסים למערכת קבלת ההחלטות, הדברים מתחילים להסתבך, וזה בדיוק מה שקורה במכבי פ"ת.
בעיה אחת של המועדון היא שטובת משפחת לוזון עומדת לפני טובת המועדון. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא הישארותו של גיא בתפקיד מאמן הראשי של הקבוצה עד למחזור ה-15 בליגת העל, כאשר האחרון העמיד את הקבוצה על 22% הצלחה בלבד, אשר כללו צבירת 10 נקודות מתוך 45 נקודות אפשריות. נתונים עצובים אלה לבדם לא הספיקו לאבי להעדיף את טובת המועדון על פני טובת המשפחה. רק ההתנהגות הבריונית, האלימה וחסרת הרסן של המאמן כלפי האוהדים, אשר נתפסה בעדשת המצלמה, הייתה זו שכפתה את סיום דרכו של המאמן בקבוצה.
בעיה נוספת של המועדון היא שמטרתו היא למקסם רווחים ולא למקסם הצלחה. מועדוני כדורגל רבים ברחבי העולם, מבססים את עצמאותם הכלכלית על פיתוח ומכירה של שחקני בית, ושימוש בכספי המכירה לתחזוקת המועדון. מכבי פ"ת מציירת את עצמה כמועדון שפועל על פי מודל זה, אך בפועל, נעשה מאמץ מינימלי בלבד בהתמודדות עם הפגיעה המקצועית שבעזיבת שחקני המפתח.
למרות סכומי הכסף האדירים שהמועדון שלשל לכיסו בשנים האחרונות, מדיניות הרכש של המועדון נשארה בעינה, וכללה הימנעות מרכישת שחקנים, התבססות על השאלות והחתמת שחקנים חופשיים, כל זאת ללא מערכת סקאוטינג מתפקדת. כאשר מועדון מוותר על שחקני מפתח מרכזיים, ואינו משקיע במציאת חלופות ראויות, אין אופציה אחרת מלבד להפוך למועמד בכיר לירידת ליגה.
למועדון הכדורגל מכבי פ"ת עוד בעיות רבות, כאשר אחת המרכזיות בהן, היא היחס לאוהדי המועדון כאל נטל ולא כאל נכס, אך על בעיה זו ועל בעיות נוספות ארחיב בטור הבא. המשחק אמש נפתח באופן חיובי עבור המועדון. מלבד השער של קריית שמונה שנפסל בטענת נבדל, מכבי שלטה בקצב המשחק ואיימה על שער היריבה. משחק הגוף הנהדר של שחקני הרכש יאון ניקולאסקו ואדי מהרמיץ' בלט לטובה, ועידו שחר אף הצליח להבקיע שער מקו 11 המטרים, שניות ספורות לפני הירידה להפסקה.
שער זה לא הספיק, חוסר המחץ של שחקני מכבי מול השער המשיך מהליגה הסדירה היישר לפלייאוף התחתון. התקפות רבות הסתיימו ללא איום ממשי על השער, כאשר בלטה במיוחד הבעיטה הרשלנית של עידו שחר על גוף השוער במצב הבקעה מבטיח. שלוש דקות לאחר אותה החמצה, קריית שמונה השיגה את השוויון, ומאותו רגע מכבי לא נראתה יותר על המגרש. ניר קלינגר ביצע גם הפעם חילופים לא נכונים, אשר פגעו ביכולת של הקבוצה להשיג את היתרון בשנית, לאמק בנדה הוכיח בהתנהגותו פעם נוספת שאינו בוגר מספיק כדי להוביל את הקבוצה, ושער הניצחון של קריית שמונה היה קרוב יותר מזה של מכבי.
מכבי פספסה הזדמנות חשובה לעלות אל מעל הקו האדום, המשיכה לסבך את עצמה במאבקים מול קבוצות התחתית, אשר יפגשו את קריית שמונה לאחר שהאחרונה כבר תבטיח את הישארותה בליגת העל, ואת המשמעות של זה אתם כבר יודעים לבד.
הכותב: ליאח דוד פיינר, בן 28, אוהד שרוף 15 שנים
