החברים אכן עמדו במשימה ושלחו לו את מיטב הביצועים, אבל חיבור כל הביצועים הוליד קקופוניה אחת גדולה. תייר, שבעברו ריכז את המטע והפרדס בקיבוץ, גילה לחרדתו שחוץ מהסולמות בפרדס יש סולמות גם במוסיקה, ואי אפשר לחבר שורה בסולם אחד לשורה בסולם אחר. ולמרות הכל, בעזרה של חברים מוכשרים הצליחו כ-30 מחברי הקיבוץ לחבר קולות למעין שיר שלם שהועלה בסוג של חוסר מודעות ליוטיוב.
בינתיים סקרנותו של תייר קיבלה תאבון והוא שוטט בנבכי הארכיון הקיבוצי, בו גילה, להפתעתו, שירים רבים שכתב אילן ושהושרו ע"י חברי הקיבוץ בשנים הראשונות. הוא ביקש מעקיבא לב-רן ויואל שדך, מטובי המבצעים המקוריים של השירים, לעמוד מול מצלמה והוא תיעד את הביצועים לדורות הבאים.
עברו ימים ותייר נפגש עם טל, ביתו של עמיצור, באירועי ה-70 לקיבוץ להב וסיפר לה על שחזור השיר. היא הראתה את הסרטון לעמיצור. בתזמון מושלם, היא בדיוק חשבה, יחד עם אוריאל אחיה, על דרך לחגוג יום ההולדת ה-90 לעמיצור – והחיבור הוליד את הרעיון לערב השירה הנוסטלגי.
פנינו לאילן שכטמן, מוסיקאי מחונן, חבר קיבוץ צעיר, שהכיר חלק מהשירים מילדותו בקיבוץ. בעבודת נמלים ובעזרת הזיכרונות של בני משפחת אילן, יחד עם הקלטות וקטעי וידאו שצלחו את מבחן הזמן, הצליח אילן לשחזר ולעבד את המנגינות, השירים (וגם הזיופים…).