רוב בני האדם עסוקים במידה מסוימת בשאלת המשמעות לקיום. ד”ר גדעון מנדה, דוקטור לפסיכותרפיה וייעוץ אקזיסטנציאליסטי, מסביר כי התשובה לשאלה הזו לא כל-כך פשוטה: “המשמעות מסמנת לנו את הדרך שבה נוכל להמשיך לחיות ולצמוח”
“בתשובה לשאלה האם יש משמעות לקיום”, אומר ד”ר גדעון מנדה, “משיבים פילוסופים תשובות רבות ומגוונות, אך לצד זה נראה כי רובם מסכימים כי רוב בני האדם עסוקים במידה כזו או אחרת בשאלת המשמעות, וכי אי-היכולת למצוא משמעות מובילה אנשים לתחושה של ריקנות”.
“משמעות”, מוסיף ד”ר מנדה, “היא למעשה דרך למצוא היגיון, סיבה או פרשנות לחוויות או אירועים אותם חווים אנשים בחייהם. יכולתו של אדם למצוא משמעות מאפשרת להתמודד טוב יותר עם מצבי חיים בהם סימן השאלה גדל, משהו משתבש או לא עובד כשורה, או כאשר נכפה עלינו להתמודד עם קושי. תקופות אלה מובילות אותנו לשאול את אחת השאלות הגדולות מכולן: ‘למה?‘. ושאלת הלמה מבקשת משמעות”.
האם תמיד אנו מבקשים לדעת למה?
על כך משיב ד”ר מנדה כי למעשה, כבר מראשית דרכנו אנו עסוקים בשאלה ‘למה’, מקווים למצוא תשובה מאלה הסובבים אותנו. “תחילה אנו פונים בשאלה זו להורינו, אותם ‘אחרים משמעותיים’ מהם אנו מקווים לקבל תשובה, אחר כך למעגל החברתי הרחב יותר, סבים וסבתות, בני משפחה נוספים, למורינו, לחברינו, לשאר הסובבים לסובבים אותנו. אך אט-אט נגלה כי לא רק שאין לאחרים תשובה – אלא שגם הם עצמם, מאוד בדומה לנו, עסוקים באותן השאלות”.
אם כך, איך מוצאים את התשובה?
“מעניין ללמוד כי על פי גישתה של הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית, גישה אשר מתמקדת במיוחד בשאלות ה’למה’ המלוות אותנו לאורך החיים, לא בטוח שנכון להתמקד תמיד במציאת התשובה”, מסביר ד”ר גדעון מנדה. “לעיתים קרובות עלינו לקבל תחילה את העובדה כי לשאלות הקיומיות אין תשובה מוכתבת מראש ואין מענה יחיד. את שאלת ה’למה’ מציעה גישה זו להחליף בשאלה הפנומנולוגית ‘איך’, ולהתמקד דווקא בחוויה אותה אנו חווים, שעה שאנו נתקלים במצב בו אין תשובה ודאית. זוהי משימה קשה, כמובן, שכן הרצון לסיבתיות נטוע בנו”.
דרכו של עולם היא מעגלית, גלגל החיים ממשיך לנוע
“באמירתו המפורסמת של הפילוסוף האקזיסטנציאליסטי ז’אן פול סארטר”, מוסיף ד”ר מנדה, “נטען כי ‘הקיום קודם למהות’. משמעותן של שלוש מילים אלו הן כי לא קיימת משמעות מוכתבת מראש, ומתוך שכך ניתנה בידינו החובה והזכות להעניק תוכן ומשמעות לחוויות הקיום שלנו, הן לאלה הנעימות והן לאלה המהוות מקור לכאב ולסבל”.
“תפיסת עולם זו שמה על כתפינו אחריות גדולה, משום שהיא משיבה את מושכות הקיום לידינו שלנו והיא כוללת בתוכה את הנחת הבסיס כי יש ביכולתו של כל אחד מאיתנו למצוא טעם לקיום. נכון, לעיתים החשיכה גוברת עד כי נדמה שלא נוכל למצוא עוד מענה, אך עלינו לזכור כי דרכו של עולם היא מעגלית וכשם שחוויה כלשהי נחווית כקשה, לעיתים עד בלתי נסבלת, גלגל החיים ממשיך לנוע ומכאן בהכרח ממשיך להשתנות”, הוא מוסיף.
“ויקטור פרנקל, מחבר הספר המפורסם ‘אדם מחפש משמעות’, טען כי גם אנו, בני האדם, בהיותנו חלק מן הטבע, נעים בתנועה של גאות ושפל. כאשר מגיע השפל נראים לפתע כל אותם סלעים אשר יכולנו שלא להביט בהם בשעת הגאות. אך בהכרח לאחר השפל תבוא גם הגאות – וחוזר חלילה. על כן עלינו להחזיק בתקווה וביכולת למצוא משמעות ולחולל שינוי”.
“מציאת משמעות אינה אומרת בהכרח שאתה שמח עם הדבר שקרה לך או אוהב אותו, אך היא בהחלט מסמנת לנו את הדרך בה נוכל להמשיך לחיות ולצמוח”, מסכם ד”ר גדעון מנדה.
אז האם יש משמעות לקיום?
“ברוח הגישה האקזיסטנציאליסטית, על השאלה הזו על כל אחת ואחד מאיתנו להשיב. נראה שמסגרת החיים ניתנה לנו – אך את המשמעות עלינו לייצר ולהעניק בכל פעם מחדש”.
