477 ימים הם חיכו לרגע הזה. לאורך כל הזמן, מה-7.10.23, הם נעו בין תקווה לייאוש, אבל היום (25.1.25), הם חלום הפך למציאות מוחשית, כשדניאלה, התצפיתנית החטופה, התחבקה עם ההורים, שכל כך התגעגעו אליה. המפגש התרחש במחנה רעים, לפני שדניאלה עלתה למסוק, שלקח אותה ואת חברותיה התצפיתניות: קרינה, לירי ונעמה – לבית החולים בילינסון, שם ישהו לצורך מנוחה ומעקב. מצבן הפיזי של כולן – טוב.

בסרטון מהמפגש רואים את דניאלה נכנסת למתחם קבלת הקהל במחנה עם מדים ואחרי זה (כנראה אחרי מקלחת טובה) היא בחליפת טריינינג, פוגשת את הוריה, כששלושתם פורצים בבכי. לאחר מכן, אביה רן, מעניק לה שרשרת, אותה עיצבה חברתה הטובה טל. בהמשך נראית דניאלה חבוקה עם הוריה על הספה, כשהיא אומרת לאמה: "אמא, את לביאה", מתוך הבנה, שהיא נלחמה עבורה במשך שנה ו-4 חודשים.