סקר הגולשים של פתח תקווה NEWS (כאן למטה) אינו מדגם מייצג, ולכן אין טעם לנסות לנבא באמצעותו את תוצאות הבחירות. אבל הוא כן מעלה שאלה מעניינת הרבה יותר לקראת הבחירות הקרובות: למה פתח תקווה נחשבת כבר שנים לעיר שבה לליכוד ולימין יש בסיס כוח משמעותי?‏

המספרים מספרים סיפור די עקבי.‏

באפריל 2019 קיבל הליכוד בפתח תקווה 31.66% מהקולות. בספטמבר אותה שנה 30.37%, ובמרץ 2020 כבר 35.94%. בבחירות 2021 הוא שוב היה המפלגה הגדולה בעיר עם 27.46%.‏

גם בבחירות 2022 נשמר הכיוון. הליכוד קיבל בפתח תקווה 28.43% מהקולות, לעומת 23.41% ברמה הארצית. כלומר, התמיכה בליכוד בעיר הייתה גבוהה בכחמש נקודות אחוז מהתוצאה הארצית שלו.‏

אבל כדי להבין את פתח תקווה לא מספיק להסתכל על הליכוד לבדו.‏

פתח תקווה היא עיר גדולה ומגוונת, אך גם עיר יהודית במובהק. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יותר מ־90% מתושביה יהודים. לצד שכונות חדשות ומבוססות שבהן כוחן של מפלגות המרכז גדול יותר, קיימות בעיר קהילות דתיות וחרדיות ותיקות ושכונות שבהן מפלגות הימין והדתיות זוכות לתמיכה גבוהה במיוחד.‏

הדבר ניכר היטב בקלפיות.‏

בבחירות 2022 קיבלה יש עתיד באחת הקלפיות באם המושבות 36.44% לעומת 27.74% לליכוד. לעומת זאת, בקלפי בכפר גנים הובילה רשימת הציונות הדתית ועוצמה יהודית עם 29.28%. בקלפי בבית הספר מורשה בנים בהדר גנים ועמישב הוביל הליכוד עם 35.56%, ובקלפי בשעריה הגיע הליכוד ל־44.67%.‏

בקלפי בבית הספר מעלות חיים התמונה הייתה מובהקת עוד יותר: ש״ס קיבלה 30.96% והציונות הדתית ועוצמה יהודית 30.77%. יותר מ־60% מהקולות הכשרים באותה קלפי הלכו לשתי הרשימות האלה בלבד.‏

אלה אינן תוצאות של שכונות שלמות, אבל הן ממחישות היטב את המבנה הפוליטי של העיר. בתוך אותה פתח תקווה קיימים מוקדי כוח של המרכז לצד מוקדי כוח גדולים של הליכוד, הציונות הדתית והמפלגות החרדיות.‏

גם תמונת השטח מתחברת לכך. במסגרת ״אוחנה וסרי פוגשים את ישראל״ בערוץ 12 הגיעו אלי אוחנה וברק סרי גם לפתח תקווה ושוחחו עם תושבים לקראת הבחירות. בקרב האנשים שאיתם שוחחו בלטו תומכי ליכוד. זו כמובן אינה בדיקה מדעית ואינה יכולה לנבא כיצד תצביע עיר שלמה, אבל היא משתלבת בתמונה שעולה מתוצאות הבחירות הקודמות.‏

מעניין שגם כשעוברים מהבחירות לכנסת לפוליטיקה העירונית מתגלה תמונה מורכבת יותר.‏

מבין ראשי העיר האחרונים, גיורא לב, שכיהן בין 1989 ל־1998, נבחר מטעם הליכוד. ראשי העיר שבאו אחריו נבחרו במסגרת רשימות מקומיות ולא כרשימת הליכוד. כלומר, הנטייה של פתח תקווה לליכוד בבחירות הארציות אינה מתורגמת אוטומטית להצבעה מפלגתית דומה בבחירות לראשות העיר.‏

וזה מחזיר אותנו לבחירות הקרובות.‏

השאלה אינה רק האם הליכוד יהיה שוב המפלגה הגדולה בפתח תקווה. השאלה המעניינת יותר היא מה יקרה לכל גוש הימין בעיר.‏

האם הליכוד ישמור על יתרונו? האם קולות יעברו בינו לבין מפלגות אחרות בתוך המחנה? מה יקרה בשכונות שבהן המרכז היה חזק יותר בבחירות הקודמות? והאם שיעורי ההצבעה הגבוהים בחלק מהקלפיות שבהן הימין והמפלגות הדתיות חזקים ישפיעו שוב על התוצאה העירונית?‏

פתח תקווה אינה עיר שמצביעה כגוש אחד. אם המושבות, כפר גנים, הדר גנים, עמישב ושעריה יכולות להציג תמונות פוליטיות שונות מאוד.‏

אבל כאשר מחברים את מאות הקלפיות לתוצאה עירונית אחת, קשה להתעלם מהמגמה שחוזרת שוב ושוב: לליכוד ולימין יש בפתח תקווה בסיס אלקטורלי משמעותי.‏

לקראת הבחירות הקרובות, השאלה הגדולה כבר אינה אם הבסיס הזה קיים.‏

השאלה היא לאן הוא ילך הפעם.‏