בעקבות מתקפת הטרור האכזרית בשביעי באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל, חקלאי ישראל חווים משבר אדיר. ההרס החקלאי בעקבות המתקפה ומחסור בידיים עובדות בתחום החקלאות, כבר מראים את אותותיהם, ומדינת ישראל מסתמכת יותר ויותר על ייבוא. ישבנו לשיחה עם גיל הורסקי (Gil Horsky), ממייסדי קרן ההשקעות FLORA Ventures המתמחה באגריפוד-טק, שיסביר לנו כיצד הטכנולוגיה יכולה לסייע במשבר
מתקפת הטרור האכזרית של ארגון הטרור חמאס בשביעי באוקטובר 2023, שפתחה את מלחמת חרבות ברזל, והעימות המתעצם בגבול לבנון עם ארגון הטרור חיזבאללה בצפון, נתנו מכה אנושה לתעשיית החקלאות הישראלית – שסבלה מקשיים עוד לפני ההידרדרות במצב הביטחוני. כ-75% מהירקות במדינה ו-20% מהפירות מגיעים מעוטף עזה, ויישובי הצפון מספקים כ־73% מסך התוצרת הארצית של הביצים וכ־40% מגידולי הפירות הנשירים. המצב הביטחוני בארץ הביא לכך שרוב העובדים התאילנדים מיהרו לעזוב את הארץ, ובכך נשארו המשקים החקלאים ללא ידיים עובדות. ואם כל זה לא הספיק, הממשלה, במקום לדאוג להביא עובדים חדשים או לתמרץ את החקלאים, החליטה להקל בייבוא של ירקות ופירות, מה שעוד יותר החמיר את מצבם של החקלאים הישראלים – שכמובן לא יכולים להתחרות עם המחירים של התוצרת המיובאת.
גיל הורסקי, שניהל במשך שנים את גוף ההשקעות של חברת המזון הבינלאומית Mondelēz, וכעת פנה לדרך עצמאית וייסד את קרן FLORA Ventures, המתמקדת בהשקעות בחברות העוסקות באגריפוד-טק, הסביר: “הקיבוצים והמושבים באזור הנגב המערבי, שהם ממרכזי המערכת החקלאית והמזון של ישראל, נפגעו קשות. לפי הערכות שלנו הפגיעה והנזק העסקי מגיעים לכ -$500 מיליון דולר. בנוסף באזור העוטף והנגב המערבי ממוקמים חממות ומרכזי מו”פ רבים של AgriFood, וחלקם נפגעו גם כן. בין שלל האירועים המקומיים שבוטלו, עקב ההסלמה, היו גם FoodTech IL ו-Agrivest, שהם אירועי AgriFood-Tech העיקריים בישראל, ובין הגדולים בעולם. יותר מ-3,000 משתתפים מהתעשייה הגלובלית ומשקיעים היו אמורים להיות נוכחים באירועים אלו. ביטול הארועים הללו והמצב הביטחוני מקשים מאוד על סטרטאפים מקומיים בתחום לגייס כספים.”
הורסקי הוסיף: “הצבא הישראלי זימן כ-360,000 חיילי מילואים (כמעט 5% מאוכלוסיית המדינה), שזה אחד מהגיוסים הגדולים בהיסטוריה. אז בעצם לכל סטארט-אפ ישראלי של AgriFood-Tech יש לפחות עובדים שנקראו למילואים צבאיים או שיש להם בן/ת זוג שנקראו למילואים. מה שהוביל למחסור בכוח אדם ואתגרים נוספים. אך העם הישראלי עמיד ומחויב לנצח ולצאת מחוזק מהמשבר הזה.”
שימוש בטכנולוגיה מתקדמת לפתרון המשבר
בנוסף כמובן להחלטות ממשלתיות שיכולות לסייע בהבאת עובדים זרים לעבודת חקלאות, הורסקי טוען כי ניתן למצוא פתרונות טכנולוגיים שיסייעו להתגבר על המשבר הנוכחי. “המצב איתו מתמודדים החקלאים הוא לא פשוט. וכל עוד המלחמה נמשכת, יהיה להם קשה מאוד לחזור לשגרה”, אומר הורסקי ומוסיף: “עם זאת, יש אפשרות להשתמש בטכנולוגיה מתקדמת על מנת לעזור במחסור של ידיים עובדות. שימוש בכלי אוטומציה ורובוטיקה, מבוססי בינה מלאכותית, יכולים לייעל את עבודת החקלאות, לשפר את התוצרת החקלאית הן בכמות והן באיכות, וכמובן להפחית את הצורך בעובדים זרים. הפחתת התלות בעובדים, לפחות באופן חלקי, תסייע לחקלאים הישראלים בטווח הארוך להוריד עלויות ולהתחרות עם מחירי התוצרת החקלאית המיובאת ותחזק את החוסן של ענף החקלאות הישראלי.”
ישראל מוכרת כאחת המדינות המובילות בתחום AgriFood Tech, עם כ- 850 סטרטאפים בתחום. הצלחתה של ישראל בתחום, לטענתו של הורסקי, קשורה למספר גורמים: “הרוח היזמית שקיימת במדינה, היא דבר ייחודי מאוד. המדינה באמצעות הרשות לחדשנות מעודדת כבר מספר שנים מיזמים בתחום האגריפוד-טק וזה יצר אקוסיסטם מקומי חזק. סטרטאפים ישראלים גם לרוב פונים מהקמתם לשוק הגלובלי, היות והשוק המקומי קטן מאוד – לכן יש רצון לייצר פתרונות מקיפים לבעיות גדולות ומשמעותיות בתחום האגריפוד-טק. בנוסף, קהילות הקיבוצים בישראל, שהתבססו באופן מסורתי על חקלאות, הובילו בעבר לחידושים חקלאיים מוצלחים ביותר כמו המצאת השקיה בטפטוף על ידי חברת נטפים, פיתוח הזן לעגבניות שרי ועוד חידושים רבים בתחום החקלאות. כל אלו הופכים את ישראל לחממה המושלמת לפיתוחים בתחום.”
“על פי מחקר של McKinsey, תעשיית המזון והחקלאות היא התעשייה הכי פחות דיגיטלית בתעשיות הגדולות, ולכן זהו תחום שרלוונטי מאוד לאקוסיסטם הישראלי. ניתן לבצע התאמה של טכנולוגיות ה-Deep-Tech המתקדמות בישראל – AI, Big Data, Industry 4.0 – לשיפור, ייעול ואוטומציה של תהליכי ענק בתעשיית האגריפוד-טוק והפוד-טק,” אמר הורסקי וסיכם: “ענף החקלאות נפגע אנושות, אך תעשיית האג-טק הישראלית יכולה לסייע.”
אין ספק שההשפעה על ענף החקלאות בעקבות המלחמה הולכת בטווח הקרוב לפגוע בהכנסתם של החקלאים ובכיס של כולנו. לכן, חשוב מאוד להכניס פתרונות חדשניים וטכנולוגיים שיעזרו לחזק את השוק החקלאות המקומי ולהיעזר בטכנולוגיה של סטרטאפים מקומיים ובכך לחזק גם את ענף האגריפוד-טק הצומח בישראל.
