בעקבות השקת האינטרנט פרצו לחיינו חמשת ענקיות GAFAM (גוגל, אפל, פייסבוק, אמזון ומיקרוסופט) והשתלטו על נתחים ניכרים מהכלכלה העולמית. ג’ואל אלון, מומחה עסקי ותיק ומשפטן, כותב על שתי נשים חזקות בעולם העסקי, העתידות לשנות את חוקי המשחק.
בשנת 1890 נחקק בארה”ב “חוק שרמן” פורץ הדרך, אשר הטיל הגבלים עסקיים שאסרו פעולות תאגידיות שפגעו בתחרות. חוק זה מהווה עד היום את המסד לחקיקה בנושא, כמעט בכל רחבי העולם. אסדרה זו החזיקה מעמד עד שנות השמונים של המאה הקודמת והתמוססה מעידן הנשיא רייגן והלאה.
אסדרה באמצעות השתת קנסות ענק על ענקיות הטכנולוגיה, שהפרו תקנות ומגבלות, נחלה הצלחה מוגבלת ביותר. בתבחין זה, בולטת האדישות בה GAFAM מתייחסות לקנסות העתק של האיחוד האירופי תחת חוקי הגנת הפרטיות האירופאיים GDPR שנועדו להגנו על מידע אישי של המשתמשים.
ג'ואל אלון: "ענקיות האינטרנט מרגישות מורמות מהעם"
ג’ואל אלון, איש צבא בכיר בדימוס, מומחה עסקי ומשפטן היועץ לתעשיות ביטחוניות, סבור כי הקנסות נתפסות לכל היותר כמטרד, נספגות כחלק מעלות עשיית העסקים וכלל אינן משנים על התנהלות מעצמות המרשתת (האינטרנט).
“אמנם קיימת בהסכמי השימוש ברשתות החברתיות ואתרי האינטרנט, חובה לקבל רשות לשימוש במידע אישי. אך “הגבלה” זו אינה אפקטיבית כלל, כי הרי כמעט כולנו מאשרים את תנאי השימוש, מבלי לקרוא אותם ובכך ממעניקים רשות לבעלי האפליקציה שימוש במידע האישי שלנו, מבלי לשקול את ההשלכות.
כתוצאה מכך, ענקיות הפלטפורמות יודעות מה כל משתמש עושה, בכל רגע, מהן העדפותיו ונטיות לבו ואפילו את הזיקה הפוליטית שלו. מידע זה מאפשר להן לשלוט בהיבטים רבים של חיינו”.
למה לדעתך הגופים הממשלתיים לא מצליחים להתמודד מולן?
“מחוקקים ורגולטורים מתקשים לעמוד בקצב שמכתיבים הקידמה והפיתוחים הטכנולוגיים המהירים. כך גם הציבור הרחב, שלא תמיד מפנים את השלכות הקצב המסחרר של התפתחות הטכנולוגיה ועל כן לא דואג לעמוד על זכותו לפרטיות האישית”, טוען אלון. “מסיבה זו, נוצרת פירצה הגורמת לתאגידי הענק להרגיש כמלכים מורמים מהעם. הם ניכסו לעצמם זכות אלוהית לשליטה על חיינו, עליה כמעט בלתי אפשרי לערער”.
איך מצליחים לשבור את ההגמוניה? האם בכלל קיימת אופציה כזאת?
“בשלוש שנים האחרונות נראה שמתפתחת מגמה המנסה לבלום את כוחם של גופי ענק אלה”, סבור ג’ואל. דור חדש של מאסדרים (רגולטורים) נכנס למגרש ומביא עימו רוח רעננה ונחושה יותר, פיקחית ותכליתית, המתמקדת ביעד – לשים סוף לניצול הציני הזה של ציבור משתמשי הרשת. בין מנהיגי המהפכה בולטות שתי נשים עוצמתיות, כל אחת מיבשת אחרת: האחת, פרופ’ לינה קאן, שמונתה השנה על-ידי הנשיא ביידן לתפקיד יו”ר נציבות הסחר הפדרלי בארה”ב, בכוונה לעשות סדר בזירה. השנייה, מרגרטה וסטגאר, המכהנת כנציבת התחרות באיחוד האירופי ונתפשת כדמות פופולרית ביותר בסקנדינביה, וברחבי היבשת”.
"הכירו את האבירות, המבשרות את הסיכוי לריסון הריכוזיות בעידן הדיגיטלי"
לינה ומרגרטה יחדיו, משרטטות מחדש את חוקי המשחק, מגדרות את פעילות טייקוני הפלטפורמות ומאסדרות ניטור על פעולות ענקיות הטכנולוגיה, בהנחלת גרסה חדשנית של מנגנונים “שומרי סף” המיועדים למנוע את הבריונות של מונופולים אלה, בעידן הדיגיטלי. ג’ואל אלון מאמין שמפעילותן התקיפה, מתפתחת תקווה שאולי הבלתי ייאמן עוד יקרה: ענקיות המרשתת יכפיפו עצמן להנחיות ותקנות המאסדרים ויחדלו לפעול בזדוניות ונצלנות ללא כל חשש, כפי שפעלו עד כה.
בחזית המאבק האמריקאי: לינה קאן, יו”ר נציבות הסחר הפדרלית (FTC)
לינה קאן מונתה כבר בגיל 32 לפרופ’ במשפטים, באוניברסיטת ייל. כעבור שנה, בחודש יוני 2021, מונתה לתפקיד יו”ר נציבות הסחר הפדרלית. היא נחשבת לאחת החסידות הבולטות של אכיפה אגרסיבית בתחום ההגבלים העסקיים על ענקיות ההיי-טק. מינוייה מאותת על הכיוון החדש בו צועד הממשל האמריקאי בכל הקשור למאבק במונופולים ובתאגידים מדכאי התחרות. גישתה הקשוחה הזו מקדמת את מדיניותו של ממשל ביידן, לפיה יש להגביל קונסולידציה – תהליך של מיזוג חברות שיוצר חברות מעטות יותר וגדולות יותר בשווקים – כהגנה על הצרכנים, השווקים והעובדים.
עד כה, הובילה קאן שורה של צעדים שנועדו לנטר את הפעילות בתחום המיזוגים, כולל העמקת הבדיקות לאישור עסקאות. היא אף החזירה לדיון חוזר את האישור שניתן בזמנו לרכישת אפליקציית וואטסאפ על-ידי פייסבוק. מטרתה להגדיר כללים חדשים שיגבילו משמעותית התנהלות עסקית הפוגעת בתחרות. “אני סבורה שרשויות ההגבלים העסקיים צריכות להתנגד באופן נחרץ לעסקאות בעייתיות”, טוענת היו”ר.
מנוייה לתפקיד הרם, באופן צפוי למדי, לא התקבל באהדה בלשכת המסחר של ארה”ב, המייצגת את התעשיות. הלשכה פתחה במאבק עיקש נגדה, ומאיימת לפתוח בהליכים משפטיים כנגד הנציבות, בגין חריגות מסמכותה החוקית.
בחזית המאבק האירופי – מרגרטה וסטגאר, יו”ר נציבות התחרות של האיחוד
המאבק באירופה עוסק בניסיון לרסן את הכוח וההשפעה העצומה של החברות האמריקאיות הללו על החיים והעסקים ביבשת. “הצבת תחרות בין חברות היא בהחלט חלק מהפתרון, אבל היא לא הפתרון כולו”, אמרה לאחרונה מרגרטה וסטגאר, האושיה הפוליטית המוכרת ביותר בדנמרק ובכלל באירופה, בנאום שנשאה באוניברסיטת הומבולדט שבברלין.
“אלו יותר שאלות של חופש ביטוי ודמוקרטיה. איך לאפשר דיון חופשי ברשתות החברתיות, שלא יינעל אותנו בעולם הקטן שלנו ויספק לנו רק את המידע שאנחנו מכירים. איך לא לאבד את הפלורליזם. אנחנו צריכים להילחם על הדמוקרטיה בעזרת חקיקה ולהיות בשליטה על התאגידים הדיגיטליים. זו אינה שאלה טכנולוגית אלא אנושית. עלינו להשיב את ההוגנות. לשחרר את האחיזה שהחברות הגדולות קנו על עולמנו”.
מסיבה זו, מיד לאחר שמונתה וסטגאר לתפקיד נציבת התחרות של האיחוד, היא פתחה במלחמת חורמה נגד תאגידי GAFAM האמריקאיים וכעת עומלת על קידום שני חוקים: “חוק השווקים הדיגיטליים” (DMA) ו”חוק השירותים הדיגיטליים” (DSA). אך לאחרונה, הרשות בהובלתה, הטילה קנסות בשווי מיליארדי אירו על אפל וגוגל, יזמה חקירה נגד פייסבוק בשל רכישת וואטסאפ וממשיכה לפעול במלוא המרץ ליירט פגיעות בהגינות העסקית ביבשת. והעונש למי שמפרה את הכללים? אפשרות של הנחייה לפירוק התאגיד ובנוסף קנסות עד לגובה של 10% מההכנסות העולמיות.
בזכות מאבקה בענקיות הטכנולוגיה, קנתה וסטגאר שם ציבורי ואהדה וכיום נחשבת מועמדת מובילה לנשיאות האיחוד האירופי. החוקים שהיא מקדמת הועברו כבר לוועדה המשפטית של הנציבות ומשם יגיעו בקרוב לדיון והצבעה בפרלמנט האירופי. אם הכל ילך כמתוכנן, ההגבלות החדשות על ענקיות הטכנולוגיה באירופה תיכנסנה לתוקפן כבר בשנת 2023 – איזה הישג מרשים יהיה זה, שהיא תרשום לעצמה!
המאבק בתאגידים הבריוניים תופס תאוצה ומהדהד גם במקומות אחרים בעולם. בחודש שעבר רשות התחרות האיטלקית הודיעה על קנס עתק נגד אמזון בגובה 134.5 מליון יורו וקנס מקביל נגד אפל בגובה 68 מליון יורו, בשל הסכם משנת 2018 בו התירה אמזון לאפל לקבוע מגבלת סחר לא חוקית על מוצרי מותג האודיו ״ביטס״ שבבעלותה, באתר האיטלקי של אמזון.
לסיכום, ג’ואל אלון סבור שרבה וארוכה הדרך במאבק מול עוצמת מעצמות המרשתת ומשאבי העתק שהן משקיעות בתרומות למחוקקים ובשתדלנות פוליטית (לוביזים) בבתי המחוקקים. “נכון להיום קשה מאוד לצרכן הבודד לדעת למה משמש המידע האישי שלו שנאגר אצל הענקיות. אך יש תקווה שקאן, וסטרגאר וחבריהן לא ירתעו, יצמצמו את הריכוזיות ויחזירו לנו שליטה על חיינו. אני מאמין כי פעולותיהן עוד יובילו לחקיקה ואסדרה שישנו אחת ולתמיד את ההתנהלות הביריונית בה ענקיות המרשתת נהגו עד כה”.
