פעם היה קל יחסית לזהות ילד בחרם. הוא הסתגר בחדר, הפסיק לצאת עם חברים, ואף אחד לא התקשר אליו. ההורים ראו את זה מיד.
היום המציאות השתנתה. רוב הילדים, גם "המקובלים" ביותר בכיתה, יושבים בערב בחדר מול המסך. ילד שסגור בחדר כבר לא מדליק אצלנו נורה אדומה, כי ככה נראים כמעט כולם.
וגם החרם עבר לאותו מסך! הוא קורה בקבוצת הכיתה ובצ'אטים הפרטיים, בהודעה קולית שכולם שומעים חוץ ממנו. מבחוץ זה נראה בדיוק כמו ערב רגיל.
לכן אנחנו, ההורים, צריכים להבין שהמציאות השתנתה, ואיתה גם הסימנים.
הסימנים של היום
- נרתע מכל רטטכל רטט מקפיץ אותו, או שהוא הופך את המסך ברגע שאתם נכנסים לחדר.
- קורא ולא כותבבודק את קבוצת הכיתה כל כמה דקות, אבל כמעט לא משתתף בה.
- "הקבוצה משעממת"יוצא פתאום מקבוצת הכיתה, או מזכיר בדרך אגב קבוצה חדשה שלא צורף אליה.
- שינוי במצב הרוח אחרי שימוש בטלפוןמצב הרוח יורד דווקא אחרי שימוש בטלפון.
- מוחקהודעות, שיחות שלמות, לפעמים את כל ההיסטוריה.
- מפסיק "לחשוף" את עצמולא שולח יותר הודעות קוליות או תמונות שלו, מפחד שילעגו לו.
- "כאב בטן של בוקר"כואב לו דווקא בימים של בית ספר, ובשישי ושבת הכאב נעלם.
סימן אחד לבד זה עוד לא חרם. כמה ביחד, לאורך שבוע או שבועיים, זו סיבה לשבת ולדבר.
ומה עושים?
- לנשום ולהקשיב עד הסוף, מבלי לקפוץ לפתרונות. אם נתפרץ, הילד ילמד שעדיף לא לספר בפעם הבאה.
- לא לכתוב בקבוצה ולא לפנות לילדים האחרים ישירות. זה כמעט תמיד מסלים.
- לפנות למחנכת או ליועצת בכתב, עם הצילומים, ולשאול מה התוכנית.
- אם יש איום, תוכן מיני, הפצת תמונות או רמז לפגיעה עצמית: לא מחכים. פונים למוקד 105, המוקד הלאומי להגנה על ילדים ברשת.
ילד בחרם לא צריך שנפתור לו הכל ביום אחד. הוא צריך לדעת שהוא לא לבד, ושיש לפחות מבוגר אחד שרואה אותו, גם כשהדלת של החדר סגורה.
בשבוע הבא: מה עושים כשמגלים שהילד שלנו הוא זה שמחרים.
מערכת החינוך בפתח תקווה במספרים
שנת הלימודים תשפ"ז (2026-2027), לפי נתוני עיריית פתח תקווה
מקור: נתוני העירייה לפתיחת שנת הלימודים, כפי שפורסמו בפתח תקווה NEWS.
חרם ושיימינג בפתח תקווה: קראו עוד
- ראם נשאר בבית ב-1.9: רצה לעבור בית ספר בעקבות חרם בכיתה א' – אבל סורב (פתח תקווה NEWS)
- שיימינג: נסגרה קבוצת וואטסאפ של תלמידים בעיר (מעריב – המקומון פתח תקווה)
- סערה באם המושבות: שיימינג אלים בוצע כלפי תלמיד כיתה ו' (מעריב)
- בת מצווה בפתח תקווה שאף ילד מהכיתה לא הגיע אליה (הידברות)
הדברים מובאים על דעת הכותב ועל אחריותו.





