פתיחת הלימודים היום בפתח תקווה, הייתה חג לכ-75,000 תלמידים, אבל פחות לראם חי יחזקאל, משכונת אחדות. לטענת אמו דורין, הוא סבל מהתעללות חברתית בבית הספר “יסודות” וגורמי החינוך בעיר, גילו אטימות וסירבו להעביר אותו לבית הספר “הוברמן”, הקרוב לביתו. “הוא ימשיך את החופש הגדול שלו. עד שלא נקבל את מה שאנחנו זכאים לו – לא נוותר”. העירייה: “טובת התלמיד עומדת לעיני התלמיד”.
לצערנו, חרם הוא אירוע די נפוץ בבתי הספר היסודיים בישראל, נתונים שונים מצביעים על כך שבין 10% ל-25% מהילדים והנוער בישראל חוו חרם חברתי ברמות שונות. תופעת החרם נפוצה יותר בבתי הספר היסודי, בעיקר בכיתות ה’ ו-ו’, אבל די חריג לחוות אותו כבר בכיתה א’, כמו שקרה לראם. “הוא ניסה להתחבר לשאר התלמידים אבל גם זה לא צלח והוא מצא את עצמו לרוב יושב בהפסקות לבד בכיתה”, סיפרה האם דורין.
“לאט לאט הילד שלי הלך ונכבה, התחיל לגמגם וסבל מהתקפי בכי ועצבים. אז מה היה הפתרון של המורה? לעשות לו מחברת ״העצמה״. רק שהיא ממש לא העצימה, היא הייתה מוצגת לעיני כל הכיתה וכל התלמידים ידעו שלראם חי יש מחברת שבה כותבים דברים לא טובים. אז מדי פעם כל תלמיד היה הולך ומתלונן על ראם שקילל או הציק גם אם זה לא היה קורה בכלל”.
דורין הוסיפה בפוסט שכתבה בפייסבוק, שהילדים קראו לו שמן. “הוא היה חוזר בכל יום מתוסכל, בלי חשק לעשות כלום חוץ מלהסתגר בחדר ולראות טלוויזיה. כמעט בכל יום היה בוכה וצועק ומתעצבן מכל דבר קטן וכשכל זה היה קורה – הוא היה מובל לשבת בחדר המנהלת.
מה ניסית לעשות?
“ניסיתי לטפל מול צוות ביה״ס , ניסיתי הדרכת הורים ושקלתי להתחיל לילד טיפול פסיכולוגי עד שהבנתי שדיי! לא צריך! אני אעביר את הבן שלי למקום יותר טוב עבורו ואתן לו התחלה חדשה. הגשנו בקשת העברה שסורבה, הגשתי ערעור למשרד החינוך וגם הוא סורב. לכל מקום שהוא ילך, הוא ייתקל בקשיים ויהיה עליו להסתגל בכוחות עצמו – אבל יחד עם זאת, כשלצוות אין מקום להכיל לחבק ולעטוף ילד במשבר כאן מתחילה הבעיה”.
מה אמרו לך בבית הספר?
“מנהלת בית הספר נזכרה לטלפן אליי רק בשבוע האחרון לסיום החופש כדי לבקש שאשקול את הנושא מחדש. הבנתי שאגף החינוך בפתח תקווה חושש שהכיתה תיסגר בגלל חוסר בתלמידים , אז הם מציגים לי מצג בו אנחנו טועים כהורים והמקום הנכון עבורו הוא בית ספר שכזה. הם אומרים ועושים הכל העיקר שבית הספר יקבל את מה שמגיע לו אבל טובת הילד? פחות. מה גם שאנחנו גרים יותר לבית ספר הוברמן, מאשר יסודות”.
מה אתם מתכוונים לעשות עכשיו?
“לא מוותרים, ראמי שלנו בבית מתחילת החופש הגדול, והוא גם ימשיך אותו לעת עתה. אנחנו מעסיקים אותו עם חוברות עבודה והוא לומד לבד. עד שלא נקבל את מה שאנחנו זכאים לו אנחנו גם לא נוותר.
מעיריית פתח תקווה נמסר:
“מבדיקה מול הנהלת בית הספר וכלל הגורמים ברשות המוערבים בטיפול בתלמיד, בשל צנעת הפרט אנו מנועים למסור פרטים ולהרחיב על המורכבות הקיימת, אך נדגיש כי צוות בית הספר היה בשיח שוטף עם האימא לאורך כל השנה, פעל על מנת לסייע לתלמיד במגוון היבטים: שיחות אישיות בתוך ביה”ס, העצמה בקבוצה ומענים מקצועיים נוספים. יצויין כי הטיפול שניתן במהלך השנה זכה לשיתוף פעולה בין האמא לצוות ביה”ס.
כל טענה שהועלתה במהלך השנה קיבלה את ההתייחסות המתאימה. לאורך השנה השיחות היו באוירה טובה תוך התייחסות לקשיים ולפעולות מקדמות.
בימים האחרונים האמא העלתה נושאים נוספים הרלוונטיים לשנה החולפת, כאשר אם הם היו עולים בזמן אמת – בוודאי שגם הם היו מקבלים את המענה הנדרש מבחינה חינוכית ולשביעות רצון ההורים. טובת התלמיד עומדת תמיד לנגד עיני הצוותים, והם ימשיכו לעשות כל שניתן כדי שישוב לספסל הלימודים לצד חבריו לכיתה וימשיך לקבל את המעטפת הרלוונטית עבורו”.
