העובדים, כולם תושבי פתח תקווה וסביבתה, המועסקים במפעל רחוב השפלה 7 בעיר, עומדים בפני סכנת פיטורין, בעקבות החלטת משרד הרווחה להתנות את חידוש חוזה ההתקשרות עם החברה בשינוי מהותי במודל התקצוב וההפעלה. העובדים עם מוגבלויות עוסקים במגוון עבודות ייצור ותפעול. כלל העובדים מועסקים בשכר ובתנאים סוציאליים, ומהווים חלק ממערך תעסוקתי יציב וארוך שנים בעיר.
על פי החלטת משרד הרווחה, החל מ-1 בינואר 2026 צפוי שינוי במודל התקצוב, שבמסגרתו עובדים חדשים שייקלטו במשקם לא יועסקו עוד בשכר ובזכויות סוציאליות. שינוי זה מערער את הבסיס הכלכלי והארגוני של החברה, ומעמיד בסכנה את המשך פעילות המפעל גם בפתח תקווה.המהלך, שעלול לשלוח 150 עובדים עם מוגבלויות הביתה – הוא חלק ממדיניות רחבה שמקדם משרד הרווחה בימים אלה.
לדברי חברת המשקם, מטרת המדיניות היא לפרק את מודל המפעלים המוגנים בישראל ולהחליפו במסגרות הכשרה. בפועל, מדובר במהלך שמאפשר למדינה להימנע מהחובה לשלם שכר ותנאים סוציאליים לאנשים עם מוגבלות, באמצעות ביטול מסגרות תעסוקה קיימות. הרקע למדיניות הוא פסק דין “חיים זר” של בית הדין הארצי לעבודה, שקבע כי עובדים במפעלים מוגנים זכאים לתנאים סוציאליים במסגרת עבודתם.
“במקום להחיל את פסיקת בית הדין על כלל המפעלים המוגנים, בוחר משרד הרווחה במהלך שמבטל בפועל את המסגרת היחידה שפועלת בהתאם לחוק”, נמסר מהמשקם. “חברת המשקם, הפועלת מזה 65 שנה, היא הגוף היחיד בישראל שמיישם בפועל את דרישות החוק ומשלם שכר ותנאים סוציאליים לכ-2,700 עובדיו. יתר המפעלים המוגנים מעניקים לעובדיהם גמלה חודשית של כ-600 שקלים בלבד, ללא זכויות סוציאליות מלאות”.
לדברי חברת המשקם, פגיעה בתקצוב ובמודל ההעסקה של עובדיה, אינה פוגעת רק בעובדים העתידיים, אלא מסכנת את המשך פעילות החברה כולה. ללא התקציב הממשלתי שעליו נשענת פעילות המשקם, קיים חשש ממשי לקריסת החברה ולפגיעה גם בעובדים הקיימים, לרבות עובדי המפעל בפתח תקווה, שעלולים למצוא עצמם ללא מקום עבודה וללא מקור פרנסה.
אריאל לוי, מנכ”ל המשקם: “בפתח תקווה מועסקים כ-150 עובדים עם מוגבלות במפעל יצרני ופעיל, שמעניק להם פרנסה, שגרה ותחושת שייכות לאורך שנים. החלטת משרד הרווחה מסכנת את המשך קיומו של המפעל ואת מקור פרנסתם של עובדים רבים. במקום לחזק תעסוקה בשכר ובזכויות, בוחר המשרד במהלך שמפרק את המודל היחיד בישראל שמוכיח כי תעסוקה הוגנת לאנשים עם מוגבלות היא אפשרית”.
