שלט "למכירה" שנתלה על בניין ברחוב שפירא 22, ובו הבהרה שהדירה מוצעת "לדתיים בלבד", הפך לאחד הדיונים הסוערים ברשת העירונית. הפוסט עלה בקבוצת הפייסבוק "פתח תקווה – הקבוצה הרשמית", הקבוצה הגדולה והוותיקה של העיר עם כמעט 100 אלף חברים. מי שמיהר להגיב היה ראש העיר רמי גרינברג עצמו, שכתב מילה אחת: "ייבדק".

ראש העיר: "ייבדק". הגולשים: "מה יש לבדוק?"

התגובה הקצרה של גרינברג לא הרגיעה את הרוחות. להפך, היא הפכה לזירה של הדיון כולו, ותוך זמן קצר הצטברו מתחתיה תגובות. הרוב תקפו את עצם הכוונה לבדוק את העניין.

"מה הקשר ייבדק?" שאל יאו כהן, שקבע שהשלט "חוקי לגמרי" ושגם שלט "לחילונים בלבד" היה מותר לדעתו. כהן לא עצר שם. הוא האשים את ראש העיר בחיזור אחרי הציבור החרדי לקראת הבחירות הבאות, והזהיר שפתח תקווה "הולכת להיות כמו ערד".

עפרה בוהדנה מנדל פנתה לגרינברג ישירות: "אל תתן יד לטמטום. אין מה לבדוק, זכותו של אדם בנכס שלו לעשות מה שהוא רוצה". גולש נוסף הצטרף: "מה צריך לבדוק? לכל אחד יש זכויות על הנכס שלו, וזכותו למכור רק לדתיים". ואורי אברהם השיב לראש העיר בחריפות: "מי שרוצה כפירה, שילך לתל אביב".

מנגד, היו מי שדווקא ציפו מגרינברג לפעול, וראו בשלט עדות להתחרדות העיר. גולשת אחת כתבה ש"אין מה לבדוק, לדתיים הכול מותר", ומרטין קנדי העריך ש"לא יקרה כלום". לדבריו, "לדתיים יש כוח ושליטה".

מה אומרים התושבים: סיכום התגובות

"רכוש פרטי, זכותו"

המחנה הגדול בדיון התייצב לצד המוכר. לימור לוי אברהם כתבה: "זכותו למכור למי שבא לו". אלי מכאני שאל "על מה המהומה" והשווה לדרישות של משכירי דירות: "מי שלא מתאים לדרישה של בעל הבית, שידלג לדירה הבאה". מוניר חמודי קבע ש"זה נכס פרטי, הוא יכול להחליט למי למכור ולכתוב את זה בשלט", וגיא אדרי הזכיר שגם בקיבוצים ובמושבים בוחרים את הקונים. יפעת חן הוסיפה: "הבית שלו פרטי, שימכור למי שבא לו".

"ומה אם היה כתוב 'לחילונים בלבד'?"

מנגד, רבים ראו בשלט אפליה. השאלה ההפוכה חזרה שוב ושוב. בר גיל תהה אם הייתה מתעוררת אותה שאלה לו נכתב "לחילונים בלבד", וגולש אחר הוסיף "לאשכנזים בלבד?", "לסטרייטים בלבד?". נאוה וגנר הזכירה שהשלט עלה סמוך ליום השנה לליל הבדולח, ויובל פיש שאל: "ולערבי דתי כן?". גם מצד הציבור הדתי נשמעה ביקורת. גולש שהציג את עצמו כדתי כתב בפשטות: "בושה של שלט".

שבת ואורח חיים

אחרים הסבירו את ההיגיון של המוכר. לדברי סימה בן פורת ולימור נחום, הדיירים כנראה רוצים לשמור על אופי השבת בבניין. גולש אחר תיאר מוזיקה ומנגל בשבת כגורמים שמפריעים לשכנים שומרי מצוות. ומהצד השני הסכימה איתם, באופן מפתיע, גולשת שכתבה שכחילונית גם היא לא הייתה רוצה לגור בבניין דתי כולו, למשל בגלל מעלית שבת. יעל דוד העריכה ש"לחילוני לא יהיה נוח בכלל לגור בבניין שרוב דייריו דתיים".

"תקנון הבניין קובע"

כמה מגיבים טענו שלשלט יש רקע ספציפי. רבקה פיג'ו כתבה שבתקנון הבניין, שנכתב בעת הקמתו, נקבע שהדירות יימכרו לדתיים בלבד. אתי וקסמן טענה שקיימת הערת אזהרה מטעם בעלת הקרקע המקורית, ותקווה ביבי כתבה שהבניין יועד לדתיים מיום שנבנה. את הטענות האלה לא הצלחנו לאמת. סימון דוידסון וירון זאבי טענו שזה "לא חדש": לדבריהם, יש בניינים נוספים ברחוב שפירא וברחוב היבנר ששווקו לציבור הדתי או החרדי בלבד.

החשש מהתחרדות העיר

הוויכוח גלש מהר לשאלה רחבה יותר: עתידה של פתח תקווה. איציק צלף תיאר את הרחוב כרחוב שהיה מעורב, ולדבריו החילונים עוברים לשכונות כמו אם המושבות והחרדים נכנסים במקומם. כפיר ברמי וראדה טונק הביעו חשש שהעיר הופכת ל"בני ברק 2", וגולשת אחרת השוותה לתהליך שעברה בני ברק כשעוד הייתה מעורבת. מנגד, קוסטה בראווה לא ראה הבדל בין השלט לבין התנגדות בשכונות חילוניות להקמת מקווה או בית חב"ד. חלק מהתגובות התלהטו לעלבונות אישיים בין הצדדים.

"עשיתם לו פרסומת"

ולא חסר הומור. "בא לקלל, יצא מברך", כתב אחד הגולשים, ושיפי ג'ו וסיגלית רבינוביץ העירו שהוויכוח עשה למוכרים "יופי של פרסומת". מאיר אבוטבול חשד שמדובר במודעת פייק, ויגאל ברוכים העריך ש"עוד מאה אלף שקל" יפתרו את העניין. דודו בדש הציע פתרון יצירתי משלו: "תחזור בתשובה, תקנה ותחזור בשאלה".

אז מה אומר החוק?

השורה התחתונה: תלוי מי מוכר. בישראל אין חוק שאוסר במפורש על אדם פרטי למכור את דירתו למי שהוא בוחר, או לפרסם מודעה כזו. חוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים אוסר הפליה מחמת דת, וגם פרסום מודעה מפלה, אבל הוא חל רק על מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות לציבור. בעל דירה שמוכר את ביתו בעסקה חד-פעמית כנראה לא נכנס להגדרה הזו.

אם מאחורי השלט עומד יזם, קבלן או מתווך, הסיפור שונה. בפרשת "מי-טל" דחה בית המשפט העליון את ערעורה של חברת בנייה שסירבה למכור דירה בפסגת זאב לזוג ערבי, והיא חויבה לשלם לבני הזוג פיצוי של 20 אלף שקל לכל אחד. גם מתווכים כפופים לכללים מחמירים יותר, ופרסום מודעה מפלה בשם לקוח עלול להיחשב עבירת משמעת.

וגם המוכר הפרטי לא לגמרי חופשי. סעיף 12 לחוק החוזים מחייב לנהוג בתום לב במשא ומתן, ומי שמסרב לקונה רק בגלל דתו עלול להיתבע. הצעת חוק שהונחה בכנסת בדצמבר 2023, ונועדה לאסור במפורש הפליה בדיור, לא קודמה. בפועל, גם אתרי המודעות קובעים כללים משלהם: יד2, למשל, הסירה בעבר מודעות "לדתיים בלבד" אחרי מחאה ציבורית.

כפי שציינה בתגובות עו"ד אודליה חזן, שהציגה את עצמה כעורכת דין מהתחום, "קשה על סמך שלט לקבוע". השאלות המכריעות הן מי פרסם את השלט, והאם בפועל נדרש מהקונה להיות דתי כתנאי למכירה. בינתיים, כפי שהבטיח ראש העיר, "ייבדק".

אין באמור ייעוץ משפטי.