לפי דורון צפריר, שותף במשרד האדריכלים פרחי-צפריר, שלקח חלק בתכנית המתאר הכוללנית, שהוגשה לדיון בהפקדה בשבוע שעבר, אם המושבות תהפוך למטרופולין ענק הרבה יותר ממה שהיא כיום. אפשר (למרות שקשה) לדמיין. הדגש לדבריו: “איכות חיים של “העיר הגדולה” והתחדשות מתמדת מחד, ושמירה על הזהות, המרחב והקהילה מאידך”.
השבוע התבשרנו כי התכנית הכוללנית, המתארת איך פתח תקווה תיראה בשנת 2040, עברה לשלב הבא. התכנית (צפו במסמכיה), עליה עמלים משנת 2016, כללה שלב ראשוני של ניתוח נתוני העיר ולאחר מכן גיבוש חזון עירוני, בחינת חלופות לתכנון, בחירת חלופה ועריכת מסמכי תכנית מלאים בהתאם לחלופה שנבחרה ע”י העירייה ומנהל התכנון.
האתגר - לא פחות מתל אביב-יפו
מי שהגיש את התכנית להפקדה הוא משרד האדריכלים הותיק פרחי-צפריר של יוסי פרחי ודורון צפריר, שפועל מול עיריות רבות בהגשת תכניות מתאר מורכבות ועתידניות. צפריר, ששימש בעברו כמתכנן בכיר בעיריית תל אביב-יפו, הוביל לשינוי תפיסתי מהותי בגישה התכנונית העירונית למרקם הייחודי ביפו, שינוי שמקבל את ביטויו המוחשי עד היום. לדבריו, האתגר בתכנית של פתח תקווה, די דומה.
“מדובר בעיר שיש לה הרבה רבדים עירוניים שלא קיימים בכל עיר: עיר בעלת מרכז היסטורי וזהות ייחודית המבוססת על המורשת וערכי הנוף שבה, עיר מרכזית ויצרנית בעלת אזורי תעסוקה ומוקדים רפואיים מרכזיים במטרופולין, וכמובן, עיר בעלת שכונות מגורים חדשות לצד שכונות מגורים וותיקות ומתחדשות”, הוא אומר בראיון לפתח תקווה NEWS. “כל אלו הנחו אותנו לתכנון ששם דגש על איכות חיים של “העיר הגדולה” והתחדשות מתמדת מחד, ושמירה על הזהות, המרחב והקהילה מאידך”.
האם נהוג להוציא תוכניות כוללניות מהסוג הזה לטווח כל כך ארוך?
“בהחלט. תכנית המתאר הכוללנית מגדירה את מדיניות הרשות המקומית וכיווני הפיתוח העתידיים שלה ל-20 שנים הבאות. היא עוסקת בתחומים עירוניים מגוונים: גודל האוכלוסיה העתידי, אופי הבינוי, שטחי התעסוקה, פתרונות תחבורה, רחובות העיר ועוד. על בסיס תכנית המתאר הכוללנית, רשאית הרשות המקומית לקדם תכניות מפורטות ברחבי העיר בסמכותה ובהתאם לעקרונות שהוגדרו בתכנית”.
צפריר מספר כי צוות התכנון שעומל על תכנית המתאר, מנוהל ע”י “חושן ניהול פרויקטים” ומורכב ממתכננים ויועצים רבים בתחומים מגוונים: אדריכלות, פרוגרמה וכלכלה, תחבורה, נוף, סביבה, תשתיות, שימור, שמאות, שיתוף ציבור, מיפוי ומדידה.
“העבודה בוצעה עבור מינהל התכנון בשיתוף פעולה מלא עם צוות אגף תכנון של עיריית פתח תקווה ואגפי העירייה השונים הרלוונטיים”, הוא מציין. “לכל אורך הליך התכנון ערכנו תיאומים עם משרדי הממשלה וגופים ציבוריים שונים לרבות משרד התחבורה, המשרד להגנת הסביבה, נת”ע ועוד רבים”.
ההיבט העסקי - לא מתעלמים ממרכז העיר
התכנית שמה כמובן גם דגש רב על ההיבט העסקי של פתח תקווה. כבר בואכה 2022, העיר עומדת להכניס לשעריה בשנים הקרובות, אלפי עסקים ועשרות אלפי עובדים חדשים (שחלקם, מן הסתם, יעבור להתגורר בעיר). צפריר מתייחס בהרחבה לסוגייה זו ומסתכל שנים רבות קדימה.
“לאור קידומו של הקו האדום של הרכבת הקלה (שצפוי להיפתח בעוד פחות משנה – פ.נ), קובעת התכנית תוספת זכויות משמעותית לאזורי התעסוקה בעיר, אך גם לרצועת מרכז העיר (בין הרחובות ז’בוטינסקי ואורלוב מצפון וארלוזורוב והההסתדרות מדרום), שעתידה להתפתח כאזור מעורב שימושים למגורים, מסחר ותעסוקה”.
צפריר ציין גם את קידומם של שני קוי מטרו הנוספים, שמקודמים ברמה הארצית ועתידים להצטרף לרשת התחבורה הציבורית בעיר. “כל אלו מצטרפים לתפיסה של חיבור אזורי התעסוקה לעיר, ובמקביל, העצמת מרכז העיר קיבל וחיזוק האינטנסיביות הראויים והנכונים לו כמרכז עיר של אחת הערים הגדולות במטרופולין ובמדינה כולה”.
מתפתחים - אבל שומרים על זהות
איפה בא לידי ביטוי בתכנית פארק הירקון העתידי של פתח תקווה?
“פארק הירקון מהווה כרבע משטחה המוניציפלי של העיר. למרות ששטח הפארק לא כלול בתכנית המתאר הכוללנית, לתכנית יש אמירה ברורה לגבי החשיבות של הקישוריות והחיבור של העיר לפארק ולכן מנחה לקדם תכנון מפורט דרך מרחבי העיר הציבוריים ובפרט חיבור רחובות העיר צפונה לשטחים הפתוחים, תוך מתן דגש על הליכתיות ושבילי אופנים”.
איך תישמר הזהות של פתח תקווה?
“התכנון המוצע מטפח את המורשת והזהות של העיר מחד תוך מתן דגש משמעותי למרחבים האורבניים והמטרופוליניים המקיפים אותה. רצועת מרכז העיר נותנת מענה לכל השירותים והפעילויות העירוניים לתושבי העיר ולבאים בשעריה”.
האם פתח תקווה לדעתך תתפתח להיות ב- 2040 העיר השלישית בגודלה בישראל?
“יעד תכנית המתאר לשנת 2040 עומד על כ-420 אלף תושבים”, הוא צופה. “גם אם פתח תקווה לא תהיה העיר השלישית בגודלה מבחינת אוכלוסיה, תהיה זו אחת הערים המרכזיות והמשמעותיות במטרופולין הן מבחינת כמות התושבים והן מבחינת מגוון השירותים שתציע לבאים בשעריה: אזורי תעסוקה, פארק הירקון, מרכזים רפואיים, מסחר ועוד”.
