אחרי שהארונות נבחרו, משטח העבודה כבר סגור והצבעים מתחילים להתחבר, נשארת החלטה אחת שיכולה לשנות את כל האופי של המטבח: חיפוי הקיר.
לקרמיקה במטבח יש כמובן תפקיד פרקטי. היא מגינה על הקיר מפני מים, שמן ולכלוך ומקלה על התחזוקה. אבל מבחינה עיצובית, החיפוי הוא הרבה יותר מרקע. הוא יכול לחבר בין הארונות למשטח העבודה, להכניס צבע לחלל ניטרלי או דווקא להרגיע מטבח שיש בו הרבה חומר וטקסטורה. הבחירה הנכונה מתחילה פחות בשאלה איזה אריח יפה בפני עצמו, ויותר בשאלה מה כבר קורה בחלל.
במטבח קלאסי, הפרטים הקטנים עושים את העבודה
בתכנון של מטבח קלאסי, שבו החזיתות כוללות בדרך כלל מסגרות, פרופורציות מאוזנות ופלטת צבעים רגועה, החיפוי צריך להשתלב בשפה הקיימת ולא להתחרות בה.
אריחי סאבוויי הם בחירה מוכרת, אבל לא חייבים לבחור בגרסה הלבנה, המבריקה והאחידה ביותר. אריח בעל פני שטח מעט גליים, גוון שבור או שוליים שאינם סימטריים לחלוטין יכול להכניס עומק גם לקיר בהיר ופשוט. היתרון הוא שהטקסטורה מורגשת בעיקר דרך האור. הקיר נשאר שקט, אך משתנה מעט לאורך היום ואינו נראה שטוח או סטרילי.
גם אופן ההנחה משפיע. הנחה אופקית קלאסית תיצור מראה רגוע ומוכר, בעוד שהנחת פישבון או הנחה אנכית יכולה להכניס קצב מעט יותר עכשווי, בלי לשנות את כל הסגנון של המטבח.
במטבח מודרני, לפעמים פחות חיבורים הם יותר
במטבחים מודרניים ומינימליסטיים, שבהם החזיתות חלקות והקווים נקיים, חיפוי עמוס עלול לשבור את התחושה הרציפה של החלל.
אחת האפשרויות המתאימות לסגנון הזה היא שימוש באריחי גרניט פורצלן גדולים או בלוחות דקים בפורמט רחב. ככל שמספר החיבורים קטן יותר, מתקבל קיר רציף ושקט יותר לעין.
אפשר לבחור במראה של בטון, אבן טבעית או גוון אחיד שממשיך את צבע משטח העבודה. המטרה כאן אינה בהכרח ליצור מוקד נוסף, אלא לחזק את האדריכלות של החלל.
עם זאת, גם במטבח מינימליסטי לא חייבים להיעלם לחלוטין בתוך אפור ולבן. אריח בגוון ירוק עמוק, חמרה מעושנת או כחול אפור יכול להוסיף שכבה של צבע, כל עוד שומרים על פורמט וגימור מאופקים.
במטבח כפרי, חוסר אחידות יכול להיות יתרון
בסגנון הכפרי הקרמיקה יכולה לקבל תפקיד בולט יותר. אריחי זליג' מרוקאיים, אריחים מצוירים ודגמים בעלי גוון שאינו אחיד משתלבים היטב עם עץ טבעי, חזיתות מסגרת ומדפים פתוחים.
דווקא השונות בין האריחים יוצרת את האופי. שינוי קל בגוון, בהשתקפות או במרקם גורם לקיר להיראות פחות תעשייתי ויותר שכבות של חומר שנבנו יחד עם הזמן.
אבל גם כאן חשוב לשמור על איזון. כאשר הארונות עצמם עשויים עץ בעל טקסטורה בולטת, חיפוי מצויר ודומיננטי עלול לייצר עומס. לעיתים עדיף לבחור באריח פשוט יחסית, אך עם עומק בגוון או בגימור.
המפגש בין הקרמיקה לעץ חשוב לא פחות מבחירת האריח
אחת הנקודות המורכבות יותר בתכנון היא המפגש בין החיפוי לבין נגרות מעץ טבעי. בניגוד לקרמיקה, העץ מגיב לשינויים בלחות ובטמפרטורה, ולכן צריך להתייחס גם לאופן החיבור בין החומרים ולא רק למראה שלהם.
לדברי גבי מנגריית טאצ'ווד, כאשר משלבים חיפוי קרמי לצד נגרות מעץ מלא, חשוב לתכנן מראש את פרטי המפגש ואת מרווחי ההתפשטות הנדרשים, ולא לנסות לפתור אותם רק בשלב ההתקנה. מבחינה עיצובית, הוא ממליץ להסתכל על רמת הדומיננטיות של כל חומר. אם העץ עשיר בעיניים, גוונים ותנועה, חיפוי רגוע יותר יכול לאפשר לו להישאר האלמנט המרכזי בחלל.
העיקרון הזה נכון גם בכיוון ההפוך. כאשר הארונות חלקים ובעלי גוון אחיד, דווקא הקרמיקה יכולה לקבל יותר נוכחות באמצעות צבע, ברק או דוגמה.
אז איך בוחרים נכון?
לפני שמחליטים על דגם מסוים, כדאי להסתכל על המטבח כמכלול. אם כבר יש בחלל עץ דומיננטי, אבן בעלת עורקים בולטים או חזיתות צבעוניות, ייתכן שחיפוי שקט יהיה הבחירה הנכונה. במטבח ניטרלי יותר אפשר להשתמש בקיר כדי להכניס אופי.
גם לתאורה יש תפקיד משמעותי. אריח מבריק יחזיר אור ויכול לעזור במטבח חשוך, אך גם ידגיש השתקפויות. גימור מט יוצר מראה רגוע יותר, אך בגוונים כהים הוא עשוי להכביד על חלל קטן.
בסופו של דבר, אין אריח שמתאים לכל מטבח. החיפוי הטוב ביותר הוא זה שמבין את התפקיד שלו בתוך החלל. לפעמים הוא צריך להיות כמעט בלתי מורגש, ולפעמים דווקא הוא זה שנותן למטבח את האופי שחסר לו.





