1. מינהלת כרמים ← מאלפי הדיירים שממתינים

פתח תקווה היא אחת הערים המובילות בישראל בהתחדשות עירונית. בסקר גלובס בקרב 253 יזמים היא דורגה במקום השני בשאלה איזו עירייה היא המהירה והיעילה ביותר בקידום תכניות בנייה, וראש מינהלת כרמים עינב עצמון הסבירה שלמינהלת יש "מסלול ירוק" שנועד בדיוק לזה — להוציא מ"תקיעות" פרויקטים תקועים.

ואז פרסמנו כאן לפני שלושה שבועות את הכתבה שכל דייר בשכונה ותיקה קרא בשיניים קפוצות: 13 מתחמי פינוי-בינוי שדווח עליהם אצלנו עוד עד 2024, ושבאף אחד מהם טרם דווח על הריסה בפועל. חלקם תקועים בוועדות, אחרים קיבלו אור ירוק — ובינתיים אלפי דיירים ממתינים. בין ההכרזה החגיגית לבין הרגע שבו הטרקטורים באמת נכנסים עוברות לא פעם שנים.

טקס הריסה הוא אירוע נהדר לצלמים. הבעיה מתחילה כשהוא הופך לתחליף ללוח זמנים.

על זה צריך לבקש סליחה: על המרחק בין ההכרזה לדחפור.

2. עיריית פתח תקווה ← מתושבי מרכז העיר ומבעלי העסקים שם

התחושה המתמדת שמרכז העיר מוזנח מלווה אותנו שנים, ואי אפשר להגיד שהעירייה לא עושה: מדרחוב ההגנה-קציר עבר שיפוץ, ברחוב חובבי ציון בוצעו עבודות תשתית ועיצוב בשלבים, הוקמו פארקלטים, ולאחרונה יצא קול קורא שמציע לעסקים במרכז מענק של עד 8,000 ש"ח לחזית אחת ועד 9,000 ש"ח לשתי חזיתות לשדרוג חזיתות — בפיילוט שמתחיל ברחוב ההגנה ואמור להתרחב לחובבי ציון, חיים עוזר, בר כוכבא, שטמפפר, פינסקר, סלור ורוטשילד.

אבל בעלי העסקים במרכז לא חיים מקולות קוראים. הם חיים מקהל. ובזמן שהמרכז שופץ במקטעים, הכסף הגדול זרם למקומות אחרים: עשרות אלפי מ"ר מסחר חדשים בקריית אריה ובב.ס.ר סיטי, קניונים, ומתחמי מסחר בקומות הקרקע של מגדלי משרדים. יש מותגים שפשוט קמו ועזבו את המרכז — ראמוס, למשל, עברה מחובבי ציון לפארק אולימפיה.

ההתחדשות העירונית האמיתית של המרכז, זו שתחליף את הבניינים ותביא לשם אלפי תושבים חדשים, עדיין לא באופק הנראה לעין.

על זה צריך לבקש סליחה: על עסק שמחזיק את הרחוב הראשי פתוח — ומקבל בתמורה מענק לצבע.

3. משרד התחבורה ← ממתנגדי כביש אם המושבות–סגולה

כאן חשוב לומר משהו שלא נוח לאף צד: תושבי אם המושבות הוותיקה והחדשה נאבקו יותר מארבעה חודשים נגד מה שהם כינו "האוטוסטרדה" שמתפתחת מול חלון הבית, גייסו מאות אלפי שקלים מכיסם למאבק המשפטי — והעתירה נדחתה. השופט קבע שלא הוכח פגם מינהלי מהותי, והתושבים אמרו שישקלו לפנות לבג"ץ.

בתוך המאבק הזה נוצרה כתובת נוחה: ראש העיר. הוא זה שעמד מול התושבים במפגש הטעון, הוא זה שספג את הטענות, וזה הגיע עד חלוקת עלונים ומגזין מטעם העירייה מול גיוס הכספים של המתנגדים. אבל הפרויקט הוא משולב — עיריית פתח תקווה, נתיבי איילון ומשרד התחבורה — וההכרעה בכביש ארצי היא של המדינה. רמי גרינברג יכול להתנגד מכאן ועד מחר; מי שקובע בעניין הזה זה לא הוא.

את הסליחה כאן חייב משרד התחבורה: לא על ההחלטה — על זה שהשאיר לעירייה לספוג אותה לבד.

4. משטרת ישראל ← מתושבי פתח תקווה

השנים האחרונות בעיר כללו רצף אירועים שאנחנו עצמנו תיארנו כמתאימים יותר לשיקגו של שנות ה-80: רכב שהתפוצץ ברחוב הכי ראשי בעיר, ירי והשלכת רימון לעבר מבנה מגורים ברחוב דגל ראובן, ומרדף באור היום שבו גנבי רכב ניגחו ניידת ורכבים אזרחיים והבלשים נאלצו לירות לעבר הצמיגים. ומעל הכול — רצח ימנו זלקה ז"ל בערב יום העצמאות.

המשטרה אומרת, ובצדק, שיש גם צד שני: ירידה של 33% באירועי ירי וירידה של 12% בתיקי אלימות חמורה, עלייה במעצרים ובתפיסת אמצעי לחימה.

אבל אחרי הרצח הודה מפקד התחנה סנ"צ אביעד כתפי, בראיון בלעדי אצלנו, שמדובר במגיפה — מגיפה חברתית — והבטיח שההיערכות של התחנה תוכפל, שכוחות מג"ב ייכנסו לעיר ושהאכיפה תוגבר משמעותית.

ההבטחה הזו ניתנה באפריל. הצום הזה הוא מועד טוב לבדוק אותה.

על זה צריך לבקש סליחה: על השנים שבהן הנתונים ירדו — והתחושה ברחוב לא.

5. אבי לוזון ← מאוהדי מכבי פתח תקווה

מכבי פתח תקווה היא הקבוצה השנייה הכי ותיקה בכדורגל הישראלי שעדיין פעילה (1912), אחרי מכבי תל אביב. והנה המספר שמסכם את העונה טוב מכל טור: לקראת פתיחת ליגת העל, מכבי ניצבה בתחתית טבלת מכירת המנויים עם 200 מנויים בלבד — בעוד להפועל פתח תקווה היו למעלה מ-3,000.

המספר הזה לא נולד בוואקום. הגרעין הקשה, אלה שהיו האוהדים השרופים והמסורים ביותר, קמו והקימו קבוצה משלהם. "אבשלום 1912", שהפכה ל"גיסין 1912", יצאה לדרך בכנס שאליו הגיעו כ-250 אוהדים לשעבר, שחקני עבר כמו עידן טל ושרון צופין, וגם ראש העיר שבא לברך ולהבטיח תמיכה. הקבוצה גייסה 110 חברי עמותה שהשקיעו בין 1,000 ל-10,000 שקל, סגרה חוזי חסות, ואמרה את המשפט שצריך להדאיג כל בעלים של מועדון: הם לא יחזרו ליציעי מכבי פתח תקווה — גם לא לדרבי.

בפודקאסט שלנו זה נוסח בשאלה אחת: האם אבי לוזון רוצה קבוצה בלי אוהדים?

על זה צריך לבקש סליחה: על מועדון בן 114 שנה שנשאר עם 200 מנויים.

6. הנהלת עמי ב.ס.ר סיטי ← מהלקוחות

המתחם העסקי הגדול בעיר הוא סיפור הצלחה אמיתי: כ-115 אלף מ"ר משרדים מאוכלסים מתוך כ-150 אלף בנויים, אלפי עובדים, עשרות עסקים. ובכל זאת יש שם סעיף אחד שמעצבן כל תושב שמגיע למקום.

החניה בחניון התת-קרקעי היא בתשלום: 16 ש"ח לשעה הראשונה, 4 ש"ח לכל רבע שעה נוספת, ועד 50 ש"ח ליום שלם. שעתיים חינם מקבלים — אבל רק מי שרוכש במתחם ב-100 ש"ח ומעלה. וזאת בניגוד למתחמים המסחריים האחרים באזור, כמו יכין סנטר והקניון הגדול, שבהם השעתיים הראשונות חינם, נקודה.

יש הסברים: החניון משרת בעיקר משרדים, עם כ-2,500 חניות לעובדים ורק כ-650 לאורחים ולמסחר. אבל מי שנכנס לשתות קפה או לקפוץ לחנות לא סופר חניות — הוא סופר שקלים.

על זה צריך לבקש סליחה: על 16 שקלים שמרחיקים לקוח מעסק ששילם שכירות יקרה כדי שיבוא.

7. תושבים ← מתושבים

הסעיף הזה הכי לא נוח, כי הוא לא על מוסדות. הוא עלינו.

פרסמנו כאן את תלונתו של חאפז שוואן, תושב מחנה יהודה, שטען כי בבית של עובד בכיר בעיריית פתח תקווה ברחוב הנביאים 39 מתבצעות חריגות בנייה משמעותיות, ושגם ביקור של פקחי העירייה ומכתבים למבקרת העירייה לא עצרו אותן. "לא יכול להיות שהעירייה מפלה בין תושב לתושב בכל הקשור לחריגות בנייה", אמר. מהעירייה נמסר כי הנושא נמצא בטיפול הגורמים המוסמכים.

והמקרה הזה הוא רק הכותרת. כל אחד מאיתנו מכיר את זה מהבניין שלו: המרפסת שנסגרה, הפרגולה שגדלה, הגג שהפך לקומה. אנחנו כועסים על העירייה שלא אוכפת — ובמקביל מקווים בשקט שאצלנו היא לא תאכוף.

על זה צריך לבקש סליחה: מהשכן. הוא זה שחי עם זה, לא העירייה.

ולבסוף — רמי גרינברג. וזו לא סליחה, זו תהייה

נסיים במשהו שהוא לא בקשת סליחה, ואנחנו רוצים שזה יהיה ברור לגמרי: סביב התרומה של רמי גרינברג לעיר יש בפתח תקווה קונצנזוס רחב. זו לא הערכה שלנו לבד — זה מה שרואים בשטח, בקלפי, ובכל אירוע עירוני. ראש עיר שזוכה לגיבוי כזה הוא לא תופעה מובנת מאליה, ובטח שאין לו על מה להתנצל בפני מי שבחר בו.

ובכל זאת יש כאן תהייה אחת, והיא שלנו, כעיתונות מקומית.

גרינברג נוכח מאוד ברשתות החברתיות. הוא מופיע בסרטונים ויראליים, יודע בדיוק איך מדברים אל התושבים, ולא חושש מהמצלמה. אבל בשנים האחרונות הוא לא התיישב לראיון פתוח, בלי תנאים, מול התקשורת המקומית. אנחנו באמת לא יודעים אם זו אסטרטגיה מתוכננת, או פשוט חוסר רצון להיתקל בשאלות שהוא לא הוכן אליהן מראש.

מה שכן ידוע: כשמפקד תחנת פתח תקווה נדרש להתמודד עם הביקורת הציבורית הקשה ביותר של השנה — הוא התיישב לראיון בלעדי אצלנו ודיבר. כשאוהדי מכבי והפועל רצו להתווכח — הם הגיעו לאולפן. הבמה הזו פתוחה, והיא לא מלכודת.

אז לא סליחה, ולא טענה. הזמנה:

רמי — בוא לפודקאסט.

גמר חתימה טובה לכל תושבי פתח תקווה.