את ההתחדשות העירונית בעיר מרגישים היטב כמעט בכל פינה, אבל התחושה שזה קורה הרבה יותר מהר מערים אחרות, מקבלת ביטוי בסקר, שכלל 253 יזמים – והתפרסם לפני מספר ימים באתר הכלכלי. היזמים נשאלו: איזו עירייה היא המהירה והיעילה ביותר בקידום תכניות בנייה? 12.5% מהקבלנים ענו – “פתח תקווה”. תגובות עינב עצמון, ירון מאיה, אלעד בן עזרי, אבנר אליהו ויהורם שמי – בכתבה.
לפי עינב עצמון, ראש מינהלת כרמים להתחדשות עירונית בפתח תקווה יש כיום היקף של כ-3000 יחידות דיור לפני היתר בפרויקטים של פינוי בינוי, שכ-600 יחידות דיור צפויות לקבל היתר כבר ב-2025. מדובר על כמות עצומה, שמשפיעה על עשרות אלפי תושבים, שרובם הגדול משוועים להתחדשות עירונית. סקר גלובס, שפורסם בשבוע שעבר, יכול לתת להם תחושה טובה ושיש סינכרון טוב בינם, בין העירייה והיזמים.
"עובדים כדי להשיג 100 אחוז חתימות דיירים"
“בפריזמה של ההתחדשות העירונית”, אומרת עצמון, שמונתה לתפקיד ראש “כרמים” לפני כשלוש שנים, “המינהלת הוקמה כדי להתיר חסמים בהתחדשות עבור תושבים ויזמים, תוך מתן מענה שונה לקהילות שונות”.
איך זה מתבטא?
“יצרנו מסלול ירוק מתב״ע להיתר בשיתוף מהנדס העיר ושאר האגפים שמטרתו לייצר תהליך בהיר ומובנה לשני הצדדים. אנו מלווים בצמתים שונים את היזמים וצוותים מטעמם. המסלול מאפשר להוציא מ’תקיעות’ פרויקטים תקועים אם בעיריה או אצל היזמים עצמם. אנחנו גם עוזרים מול הדיירים במטרה להגיע ל-100 אחוז חתימות.
אנחנו עובדים מול גורמי תשתית כמו “מיתב” ו-“חברת חשמל”. ברגע שהתב”ע יוצאת לפועל, אנחנו מייד יוצרים תהליך של התנעה להוצאת היתר במפגש התנעה אצל מהנדס העיר עם אגפי העירייה השונים, צוות היזם נציגי התושבים, ועורכי דין מטעמם. בפגישה אנחנו דנים בתכנית שאושרה ומנחים בסוגיות שיש לקדם על מנת להוציא היתר. וכן בודקים האם נדרש מצד העירייה לסייע בתחומים שונים”.
מה קורה אם יש דיירים שמתנגדים?
“ראשית אנו מבקשים מהיזם מיפוי האוכלוסיות והצרכים שלהם, סטטוס חתימות ומנחים את היזם להגיע להסכמות או לפעול לפי חוק דייר סרבן במידת הצורך. אנחנו עובדים בציר התכנוני והחברתי על מנת להוציא 100 אחוז חתימות – ושכל הדיירים יהיו שלמים ומרוצים מהתכנית. רוב ההתנגדויות באות מהכיוון של דיירים שרוצים תמורה עם יותר שטח – אבל לא תמיד זה מתאפשר ככל וכבר יש הסכמות עם רוב הדיירים ולא ניתן לייצר תמורות ייחודיות. בנוסף, הדיירים צריכים שהיזם יהיה מרוצה והפרויקט יהיה לו רווחי כדי שיוציא אותו אל הפועל”.
"הנהגת העיר שותפה מלאה לתהליך ההתחדשות העירונית"
ובאמת, משיחה עם יזמים, עולה תמונה די אידילית בכל הקשור לשביעות הרצון שלהם בעבודה מול העירייה ומינהלת כרמים. “אנשי מקצוע יעילים וענייניים”, מעיד היזם אבנר אליהו. “הם לא מעגלים פינות מוצאים פתרונות. מרגישים שיש אוזן קשבת בהנדסה ובהשבחה ואצל מהנדס העיר”. אלעד בן עזרי, סמנכ”ל בשיא עינב, מסכים עם דבריו של אליהו.
“הנהגת העיר היא שותפה מלאה לתהליך ההתחדשות העירונית”, אומר בן עזרי. “זה לא קורה תמיד בעיריות אחרות בהם אנחנו פועלים. יש ממש מקרים בהם התערבות של מהנדס העיר הצילה את הפרויקט. כמו במקרה של מתחם השלושה. בלי התערבות שלו, הפרויקט היה יורד לטימיון בגלל חוסר כדאיות כלכלית. מהנדס העיר הביא את כל הצוות שלו כדי להציל הפרויקט”.
קבלן נוסף שהתייחס לסקר הוא ירון מאיה מ”מאיה יזמות ובניה”, שאמר: “כיזם שפועל בלב המרקם העירוני של פתח תקווה, אני יכול להעיד על שיתוף פעולה יוצא דופן בין עיריית פתח תקווה, מנהל ההנדסה וגוף ‘כרמים’, שמאפשר לקדם פרויקטים בצורה מהירה, מקצועית ואנושית. העירייה ומנהל ההנדסה מתאפיינים בזמינות גבוהה, גמישות מחשבתית ופתיחות למציאת פתרונות תכנוניים גם בפרויקטים מורכבים”.
מה החלק של כרמים בסיפור?
“כרמים מהווים בעיניי מרכיב קריטי בשרשרת ההתקדמות – גוף מקצועי ויעיל שמלווה הן את הדיירים והן את היזמים, מנגיש את המידע והרגולציה, ומסייע בגיבוש אסטרטגיה תכנונית ריאלית לפני הפנייה לעירייה.
הם פועלים כ”אינטרגרטור” בין כלל השותפים – דיירים, יועצים, יזמים ורשויות – ומאפשרים קידום רציף של מהלכים תכנוניים, תוך הבנה מעמיקה של השטח, התכניות, והאתגרים האנושיים.
יש לך דוגמא?
“כן, פרויקט הרצל 74, שנולד לאחר שבמהלך מבצע שומר החומות טיל פגע בבניין ישן, שחייב את פינוי הדיירים. בזכות ההירתמות של העירייה ו’כרמים’, הצלחנו להגיע למצב שבו תוך שנה בלבד מהרגע שפגשנו את הדיירים – כבר התחלנו את עבודות הבנייה בפועל. אין לי ספק שהשילוב בין עירייה מקצועית לבין גוף מלווה כמו ‘כרמים’ – הוא מה שמאפשר להפוך חזון לתכנית, ותכנית לביצוע”.
הרבה סבלנות: "לאחר היתר הריסה - 3 עד 5 שנים לאכלוס"
יזם נוסף, שמריץ פרויקטים של התחדשות עירונית בפתח תקווה בקצב די מהיר, הוא יהורם שמי, בעלים ושותף של “שמי נדל”ן”, שאמר: “לא סתם עיריית פתח תקווה נבחרה על ידי היזמים כעירייה שמקדמת מהיר ויעיל את הפרויקטים. ההתחדשות העירונית בעיר, מאז שנבחר רמי גרינברג – תוספת תאוצה ואנחנו מרגישים את זה בפרויקטים. העיר מתחדשת בקצב גבוה. אני קורא לכל תושב שמעוניין לחדש את המגורים שלו, לפנות אלינו למשרדים ונדאג, כמו תמיד, לבחון את הפרויקטים במהרה”.
לדברי עצמון, הקצב אליו המינהלת ועיריית פתח תקווה שואפים הוא שתוך שנתיים, תכנית שאושרה בתב”ע, תעבור את הועדות ותקבל היתר הריסה – ומרגע זה יידרשו עוד 3-5 שנים להריסה, בנייה ואכלוס – תלוי בהיקף הפרויקט. למרות הקצב הטוב, יש עדיין לא מעט פרויקטים, שנמצאים על השולחן יותר מדי זמן, מבלי שיעלו עליהם טרקטורים – וזה מתסכל הרבה תושבים, חלקם מבוגרים, שלא נותרו להם עוד הרבה שנים לחיות.
מהנדס העיר איציק אוז'לבו: "הקשבה אמיתית ליזמים"
“אני גאה לומר שההצלחה שלנו נטועה עמוק בשיתוף הפעולה הפורה בין הצוות המקצועי בעירייה לבין צוותי היזמים הפועלים בעיר. זהו תהליך משותף של הידברות, הבנה והסברים הדדיים, שבלעדיו לא היינו מגיעים למקומות שאליהם הגענו.
הגישה שלנו מבוססת על הקשבה אמיתית ליזמים ועל מיקוד מטרה בהוצאת היתרים, תוך עמידה בתוכנית עבודה קבועה מראש. אנחנו מקפידים על *ישיבות התנעה* מקיפות הכוללות:
* *הכנה מעמיקה* של כל צוות העירייה למטלות התב”ע ולנושאים הדורשים טיפול עירוני.
* *היכרות אישית ופרונטלית* בין הצוותים המקצועיים שלנו לבין צוותי הקבלנים, כי בסופו של דבר, עבודה טובה מתחילה בקשר אישי.
* *הגדרה ברורה של תוכנית פעולה סדורה* לתהליך אישור תוכניות בינוי ובקשות להיתר, יחד עם מעקב צמוד אחר ההתקדמות.
בנוסף, אנחנו מקיימים *ישיבות סטטוס קבועות* בין הצוותים המקצועיים, ומבטיחים *זמינות אישית* של מנהלי האגפים לכל סוגיה שעולה. גולת הכותרת בגישה שלנו היא תפקידה הייעודי של *מנהלת פרויקטים מטעם העירייה*, שאחראית על מימוש והוצאת היתרים בהתאם לתוכנית העבודה. היא מלווה את היזמים ומסייעת להם מול כל הגורמים הרלוונטיים, פנימיים וחיצוניים כאחד.
האמונה שלי היא שדרך שיתוף פעולה הדוק, שקיפות ותהליכי עבודה מסודרים, נמשיך לבנות ולפתח את העיר שלנו בצורה הטובה ביותר. חשוב להזכיר כי הליווי של הפרויקטים נעשה ע”י מינהלת “כרמים”- המינהלת להתחדשות עירונית בעיר, המובילה את תנופת ההתחדשות העירונית בעיר בשנים האחרונות”.
נבדוק ב-2030: תמונת מצב של שישה פרויקטים פנוי בינוי בפתח תקווה
ביקשנו מעצמון להתייחס למספר פרויקטים של פינוי בינוי עליהם פרסמנו בשנים האחרונות, ולתאר את הסטטוס שלהם והצפי קדימה.
- בדרך ליותר מ-800 דירות חדשות ב”פארק המוזיאונים”? (יולי 2024) – “תוכנית שמאמינה שתאושר עד סוף השנה. האא מאד גדולה וקשה לי לדעת האם תהיה שלביות. צפי גס לאיכלוס 2032”
- גם שכונת אחדות מתחדשת? הופקדה תכנית פינוי-בינוי במשולש יוספברג, כץ ובן צבי (ינואר 2022) – “בתום שנה מהיום, עד תחילת שנת 2026 – ייצאו להריסה. צפי אכלוס: 3-5 שנים אחר כך”.
- בדרך למימוש: פרויקט אורלוב-מכבים – 2 מיגדלים בני 31 קומות כל אחד – (פברואר 2022) – “תוכנית בינוי ופיתוח עוד שנתיים ואח״כ ניתן יהיה להוציא היתרים. איכלוס לא לפני 2030”
- תכנית התחדשות עירונית נוספת בשכונת אחדות מעלה הילוך – מתחם ארגוב של “שיכון ובינוי” (אפריל 2022) – “בתהליכי הוצאת היתר בשני שלבים. שלב ראשון יצא היתר בסוף שנה הבאה. צפי איכלוס: 2031”.
- האם שכונת יוספטל תהפוך לשכונה שכיף לחיות בה? (אוקטובר 2021) “יוספטל זו תוכנית גדולה עם המון יזמים, שטרם אושרה. מקווה שעד תום שנה או תחילת שנה הבאה תאושר ותקבל היתר”.
- תוכנית פרויקט פינוי-בינוי יצחק שדה 1-19 פתח תקווה – הופקדה היום במחוזי (יולי 2024) – “מועד משוער להריסה 2027. איכלוס זה עוד 3-5 שנים קדימה”.
