השבוע הלך לעולמו אחד מהשמות הגדולים שקמו בכדורגל הישראלי. מאז מותו רבים רואיינו ורבות נכתב על קשטן – בעיקר המאמן, שזכה ב-6 אליפויות ו-6 גביעים בקבוצות שונות ואימן את הנבחרת לא הרבה סיפרו ולא הרבה יודעים איפה הכל התחיל. אז הכל התחיל כאן – ברחובות מרכז העיר, בבית ספר הס ובמגרש האימונים של הפועל ברח' אברבנאל. ניסים קלדרון, גדעון מרקוס וחזי בן טובים על דרור הצעיר.
מותו של דרור קשטן, שנפטר ביום שני (15.1) בגיל 79, סוקר השבוע במספר כתבות בכלי התקשורת. לא הרבה הדגישו שם את הצד הלוקאלי של המאמן האגדי, שנולד בפתח תקווה לפני קום המדינה – ב-1 באוקטובר 1944 לאביו חייט עם חנות ברח' חובבי ציון ולאמו עקרת הבית.
נדבק בחיידק הכדורגל בפתח תקווה
הוא גדל במרכז העיר ברחובות קק"ל, ביאליק ושפירא – שם נדבק בחיידק הכדורגל בתחילת שנות ה-50 – עד שהפך את זה לקריירה בשנות ה-60.
בעשורים האחרונים אין לנו כל כך במה להתגאות בכדורגל הפתח תקוואי, אבל ב-1955 הפועל היא הייתה הקבוצה הכי טובה בישראל, לארח שזכתה באליפות הראשונה שלה. אחרי זה הפכה לאימפריה של ממש עם חמש אליפויות רצופות (רצף האליפויות הארוך בהסטוריה של הכדורגל הישראלי) בין 1959 ל-1963. קשטן חי והרגיש מקרוב את הגאווה שהפועל פתח תקווה הסבה לעיר – לכן, לא פלא שנדבר בחיידק.
"כבר בגיל 6, בכדורגל בשכונה, שמנו לב שלדרור יש טכניקה לכדורגל", מספר חבר הילדות גדעון מרקוס, שהחל לשחק כדורגל עם קשטן הקטן בבי"ס הס בשכונה והגיע איתו למחלקת הנוער של המועדון תחת הדרכתו של המאמן יעקב קרלינסקי. "הוא היה כוכב בנבחרת הנוער ובגיל 17 הוא זומן לנבחרת והפך לשחקן הנבחרת היחיד, ששיחק בנבחרת, מבלי לשחק משחק אחד בקבוצה בוגרת".
שער אחד בניצחון 10:0
אם קשטן בן ה-17 היה חי בימינו, אולי הוא כבר היה נחטף לאחד מהמועדונים הגדולים באירופה. במקום זה, קשטן של שנות ה-60 "הסתפק" בקריירה בהפועל פתח תקווה, שכאמור אז נחשבה אימפריה של כדורגל ישראלי. הוא שיחק בה סה"כ 95 הופעות, כשבעונתו הראשונה היא זכתה האליפות האחרונה שלה (1963). הקבוצה התאמנה אז במגרש האימונים ברח' אברבאנל.
למרות זאת, הפועל המשיכה להיות גורם משמעותי בצמרת הכדורגל הישראלי וקשטן הפך לשחקן הרכב קבוע – אך בנבחרת שיחק רק שלוש פעמים. בעונות הבאות קשטן, שנחשב לשחקן טכני אך איטי, התנדנד בין הספסל להרכב ולא התבלט במיוחד. את שערו היחיד במדי הקבוצה כבש ב-1964, במשחק גביע מול מכבי הרצליה שהסתיים בניצחון 0:10.
מסודר. לא שובב
אולי בגלל שקשטן לא הצליח לממש באופן שבו חלם את הקריירה שלו ככדורגלן, כבר אז הוא חשב שהוא רוצה להפוך את הכדורגל למקצוע – כמאמן. "מהילדות הרגשנו שהוא קורץ מחומר אחר", ממשיך לספר עליו מרקוס. "הוא לא היה 'שובב' כמו כולם. הוא היה מסודר. ההתנהלות שלו הייתה מוקפדת. בשנת 1968 הוא כבר רצה לאמן את קבוצת הנוער וכבר חשב לאמן בבוגרים".
בעונת 1971/72, אחרי שמונה עונות, עזב קשטן את הפועל פ"ת ועבר להפועל כפ"ס. "דרור הכיר בחורה נחמדה ויפה בשם צפירה ממושב צופית ובגיל 30 עזב את העיר. למרות שכבר לא היינו שכנים, היינו בקשר עד ימיו האחרונים", מספר מרקוס. "פגשתי אותו לפני חודש וחצי, שמחנו לראות אחד את השני. חבל שלא הייתה הזדמנות נוספת".
למדר כינור, אך העדיף כדורגל
קשטן אומנם התרחק מפתח תקווה, כשעבר לכפר סבא ולאחר מכן להוד השרון – אבל הקפיד לשמור על קשר הדוק עם חברי הילדות, בעיקר עם ששיחקו איתו כדורגל. "את דרור אני מכיר מהימים של גן בלומה ברח' סלנט", מספר עוד אחד מהם – יחזקאל בן טובים, שגדל עם קשטן ואף שיחק איתו בנבחרת הנוער ובבוגרים של הפועל פתח תקווה.
"הוא אהב מגיל קטן לשחק כדורגל אבל לא הרבה יודעים, שהוא גם הלך לשיעורי כינור. בין היתר, כדי לרצות את הוריו, שעלו מפולין", ממשיך בן טובים. "ההצלחה שלו בכדורגל, הפכה אותו לשם מוכר בעיר וגם חביב בנות. הוא היה לבוש תמיד מוקפד, עם רעמת שיער ותמיד עם מסרק בכיס. ראיתי אותו לפני 3 שבועות עם הבן שלו תומר במקרה במסעדת מימי ונונו הוד השרון. פתאום אני שומע – 'יחזקאל'. ושמחתי לפגוש אותו להתחבק איתו".
הופעה אחרונה בציבור: ספטמבר 2023
הקשר של קשטן לכדורגל של הפועל פתח תקווה נמשך לתקופה קצרה בעונת 2004/5, כשהחליף באמצע העונה את פרדי דוד – מה שגרם לפנטזיות והתקפי נוסטלגיה בקרב אוהדי הפועל, שנולדו שנים אחרי משחקו האחרון במדי הקבוצה. לבסוף העונה הסתיימה בפלייאוף התחתון והתנחמה בגביע הטוטו לאחר ניצחון בפנדלים על מ.ס אשדוד בגמר.
לאחר מכן קשטן מונה למאמן נבחרת ישראל, לאחר שהחליף מאמן פתח תקוואי אחר, אברהם גרנט. לצערו של קשטן וחבריו, הקדנציה שלו בנבחרת הסתיימה בטעם חמצמץ עם כישלון להעפיל ליורו 2008 ולמונדיאל 2010 (לא שמאמן אחר הצליח לעשות זאת מ-1970). קשטן תמיד שמר על קשר עם הכדורגל של פתח תקווה, אבל מיעט להגיע למגרשים. ההופעה הציבורית האחרונה שלו הייתה ב-23 בספטמבר, אז השתתף בטקס כבוד לותיקי הפועל פתח תקווה
כיוון תמיד לטופ
הקדנציה שלו בנבחרת לא קלקלה קריירה מפוארת, שהסתיימה עם אליפות אחת כשחקן (1963) ושש אליפויות כמאמן (הפועל כפר סבא 1982 בגיל 38, בית"ר ירושלים 1987 בגיל 43, בית"ר ירושלים 1993 בגיל 49, מכבי ת"א 1996 בגיל 52, בית"ר ירושלים 1998 בגיל 54, הפועל ת"א 2000 בגיל 56. לזה יש להוסיף גם שבעה גביעי מדינה ושלושה גביעי טוטו.
"למרות שמהילדות דרור תמיד כיוון לטופ, לא תיארנו שהוא יהיה מאמן כל כך גדול", מספר ניסים קלדרון, חבר ילדות נוסף שגדל עם קשטן בפתח תקווה, שהוא גם ההיסטוריון ה"לא רשמי" של הפועל – שסיפק את תמונות העבר לכתבה. "תמיד הוא היה חבר נאמן ואף פעם לא לכלך על מישהו. יצא לו שם של קשוח, אבל תמיד הוא היה נאמן – גם לשחקנים שהוא גידל, שחלקם נהפכו לכוכבים בכדורגל הישראלי".
בימיו האחרונים של קשטן הוא שהה בביתו, מוקף משפחה. למרות שבשנים האחרונות היו עליות במצבו הבריאותי, לאחרונה הוא החמיר – עד מותו. בהלוויתו, שנערכה ביום שלישי (16.1), השתתפו מאות רבות של אנשים, רבים מהם מכריו מהכדורגל הישראלי, לצד חברי הילדות הרבים מפתח תקווה. הוא הותיר אחריו את אשתו צפירה, ביתו הילה ובנו, תומר קשטן, מאמן הפועל אום אל פחם. יהיה זכרו ברוך. 
