ב-16.12.23 התקבלה ההודעה על הירצחה של בת ה-27, תושבת פתח תקווה מאם המושבות הותיקה, יותר מחודשיים אחרי שנחטפה לעזה, ממסיבת הנובה ב-7 באוקטובר 2023. בתקופה זו, חבריה ומתנדבים רבים עמלו על מונומנט שיצר את הגרפיטי הכי גדול בישראל: משחררים את ענבר FREE PINK. “התחושות כשעוברים פה – מעורבות”, הם אומרים בפגישה על הגשר מעל כביש 471.
לפני שנה בדיוק, בערב שישי, זמן קצר אחרי שיפעת הימן, אמה של החטופה הפתח תקוואית, ענבר הימן ז”ל, הדליקה את נרות השבת והתפללה לשלומה של בתה, דפקו האנשים על דלת ביתה ברח’ חדרה ובישרו לה את הבשורה הקשה, שענבר נרצחה. זה קרה עוד באותה שבת נוראה. היא נחטפה לעזה והאינדיקציות שהתקבלו – הראו בוודאות כי ענבר כבר לא בחיים. רק שאף אחד לא תיאר שיעברו כמעט 450 יום והיא תישאר בעזה.
צפו בראיון עם בני משפחתה של ענבר הימן על הגשר הצופה על הגרפיטי מעל כביש 471
תקוות לקראת טראמפ
על רקע המגעים המחודשים לעסקת חטופים, משפחתה של הימן מאם המושבות הותיקה פתח תקווה, מעלה הילוך בכל מה שקשור להחזרת בתם. השאיפה בישראל היא להגיע להסכם עוד החודש, לפני השבעת הנשיא דונלד טראמפ ב-20 בינואר. מאחורי הקלעים, עובדים על הגדלת מספר החטופים שישוחררו בפעימה ההומניטרית בצורה מדורגת. אלא שמשפחתה של הימן – רוצה, מטבע הדברים – את כולם עכשיו.
לצד הביקורים התכופים בכנסת, בעיקר לצורך השמעת קול ומחאה (דודתה, חנה, זאת שהשר דוד ביטן רצה להשתיק, הביאה היום ארון קבורה לפתח המשכן), הופעות בתקשורת (ההורים, יפעת וחיים, הופיעו ביום שבת יחד בחדשות 12), תלייה של פוסטרים ברחבי העיר ועוד פעולות, שנועדו להדהד את שמה של ענבר בתודעה – יש את הגרפיטי בכביש 471, בו צופים עשרות אלפי אנשים ביום, במה שהפך למונומנט – והתזכורת הכי חזקה: יש אנשים שצריך להחזיר משם. את כולם – החיים והמתים.
300 מטרים, 80 ציירים
“אחרי השבעה באוקטובר, כשעוד היא הייתה מוגדרת חטופה, החברים של ענבר רצו לעשות לזה משהו מיוחד”, מספר האב חיים. “משהו שקרוב גם לענבר. שזה הגרפיטי – כדי להביע את הזעקה שלהם לשחרורה”. את גרפיטי הענק עם הכיתוב “משחררים את ענבר! FREE PINK” ונפרש לאורך של כ-300 מטרים, יצרו כ-80 חברים וקרובים, בהם גם אמנית הרחוב דורי סו (Sugar minkx) וספיר חזון, די-ג’יית ואמנית, לצד אמנים שלא הכירו את ענבר, אך ביקשו לקחת חלק ביוזמה החשובה.
מי שהוביל את המיזם היו בן זוגה נועם אלון, חבר משותף – וגם האקס, דקל אושפיז מירושלים, אותו ענבר ז”ל, הכניסה לסצינת הגרפיטי. “בשבעה באוקטובר היינו מבולבלים. חיפשנו משהו שיאחד אותנו ואז נועם הגה את הרעיון”, הוא נזכר. “חקרנו את המקום וראינו שהוא יכול להתאים. תוך שלושה ארבעה ימים, תחת איום מתמיד של טילים והדי אזעקות – סיימנו את פרויקט הענק הזה.
מה חשבת אחרי שהיצירה הושלמה?
“לא חשבתי שזה באמת יכול להשפיע על מקבלי ההחלטות, אבל מצד שני לא תיארתי לעצמי – שעכשיו, שנה קדימה – הגרפיטי עדיין יישאר והיא תישאר בעזה. באיזשהו מקום שאלתי מתי היא תגיע לפה היא מאוד תאהב את זה. כשאני עובר שם אני אוהב לראות את היצירה, אבל מצד שני זה עם טעם מר. רצינו וקיווינו – אבל היא עדיין שם ולא בחיים”.
"תזכורת לכל הנהגים שנוסעים בכביש"
גם לבני המשפחה, איתם נפגשנו על הגשר, יש עם הגרפיטי תחושות מעורבות. חנה כהן, הדודה, הגיעה יחד עם בעלי אלי לגשר עם מבט מאוכזב וכועס על מקבלי ההחלטות, אותם היא פוגשת מדי שבוע בכנסת. “יש פה תזכורת לכל הנהגים שעוברים בכביש”, היא אומרת. “לחדד להם את הנקודה, שבזמן שהם ממהרים לעיסוקיהם, יש בחורה שנרצחה בשבי החמאס עם עוד 99 חטופים, שלכל אחד מה יש משפחה וחברים. כולם חייבים להיות כלולים בעסקה. עסקה כוללת לכולם”.
בעלה, אלי, המתגורר עם חנה בשכונת אחדות, מספר כי “הגרפיטי מצד אחד מביא לנו תחושות של התרגשות גדולה, אבל מצד שני זה מזכיר לנו את ענבר שנרצחה. המונומנט הזה יוצר התפעמות גדולה בכל פעם שאני עובר פה. ענבר שוב מופיע לנו במלוא הדרה ובמלוא עוצמתה”. חיים האב, סיכם: “לא תיארתי לעצמי בכלל שאחרי שנה עדיין הכתובת הזאת תהיה פה על הקיר. חשבתי שאחרי כמה חודשים כבר יוכלו למחוק אותה”.
משפחתה של ענבר תציין את יום הולדתה ב-15.1.25 במוזיאון תל אביב, אולם שידלובסקי. אתרים נוספים שאפשר למצוא לזכרה של ענבר הם בסימטת “פינק” בחיפה ומוסך עובד בתל אביב. נציין כי שני חטופים פתח תקוואים נוספים, עדיין נמצאים בעזה. עידן שתיוי ז”ל, גם הוא קורבן של מסיבת הנובה ודניאלה גלבוע, תצפיתנית מנחל עוז – שלפי הממצאים שיש כרגע, היא נמצאת בחיים.
