בתלמוד הבבלי מסופר מעשה ‘תנורו של עכנאי’, אשר עוסק במחלוקת הלכתית בענייני טומאה וטהרה. אך חשיבות הסוגיה אינה המשמעות ההלכתית הנובחת ממנה, אלא בשל הדרך שבה הוכרעה המחלוקת – החרמה ונידוי של רבי אליעזר בן הורקנוס בידי שאר חכמי הדור.
לפי הסיפור, החרם והנידוי של רבי אליעזר היו כל כך קשים ופוגעים, כך שהובילו לנזקים חמורים וקשים לסנהדרין. נראה שחברי הנהלת מועדון הכדורגל מכבי פתח תקווה דילגו על כמה שיעורי גמרא ולא למדו את הלקח, משום שחרם ונידוי הפכו לאמצעי שכיח במועדון.
שיטת הנידוי במכבי פתח תקווה פועלת בצורה פשוטה מאוד – אם המועדון רוצה ששחקן יאריך חוזה והאחרון לא מעוניין, השחקן יישב בספסל או ביציע, בלי חריגים. לתופעה זו בעיות מוסריות קשות והיא למעשה התעמרות אישית, והיא ראויה לטור שלם רק על עצמה, אך בטור זה נתמקד כמובן במכבי פתח תקווה.
צפו בתקציר המשחק מאתמול בטדי - 2:2 מול בית"ר ירושלים
לכאורה, שימוש בכלי זה הוא “לטובת” המועדון, והמחשבה שעומדת מאחוריה היא ששחקן כדורגל לא ירצה לפספס דקות משחק, ולכן יאריך את החוזה ויישאר במועדון עוד עונה אחת לפחות. אכן מפעילים שיטה זו במועדון על שחקנים טובים ובולטים בקבוצה גם כאשר חסרונם פוגע קשה בסיכויי הקבוצה לנצח.
אם השחקן הסכים בסוף לחתום על הארכת חוזה, הקבוצה “הרוויחה” והשחקן חוזר לדשא, אך אילו השחקן ממשיך להחזיק בעמדתו הלגיטימית שלא להאריך את החוזה, ולעזוב את המועדון כשחקן חופשי בתום העונה, החרם והנידוי ממשיכים, והמועדון ממשיך לפגוע בעצמו מקצועית ללא כל סיבה הגיונית.
בשלוש העונות האחרונות שילמנו מחירים כבדים על התופעה האלימה הזו – לפני שתי עונות התופעה לא פסחה אפילו על גמר גביע המדינה, בו נמשכה החרמתו של לידור כהן. בעונה הקודמת, צומצמו משמעותית דקות המשחק של השחקן הצעיר והמבטיח תאי בריבו, מה שלא מנע ממנו לסיים כסגן מלך שערי הקבוצה (לאחר ליאל עבדה) בעוד שכל חלוצי הרכש הזרים שהועדפו על פניו כבשו יחד שער אחד לאורך כל העונה. החרמתו של בריבו עלתה למועדון בהפסד הכרטיס למוקדמות הליגה האירופית.
העונה מתייבש על הספסל ינון אליהו המצוין, שחברים רבים ביציע מסכימים איתי שיכולתו מצדיקה זימון לסגל הנבחרת, אך החרמתו יכולה להסתיים בירידת ליגה נוספת. הרומן של אליהו עם המועדון יסתיים כמו עם כהן ובריבו, הוא יעזוב את הקבוצה ללא תמורה, ואילו אנחנו משלמים את המחיר.
למעשה, הנהלת המועדון מעדיפה את האפשרות שאולי תצליח להרוויח כסף על מכירת שחקנים בעתיד על חשבון הצלחה מקצועית וודאית בהווה. העדפה זו מתסכלת קשות את אוהדי הקבוצה, שממשיכים במחאתם נגד הנהלת המועדון. על הבחנה דומה המבוססת על היחס שבין קבוצת הבוגרים למחלקת הנוער ניתן לקרוא בטור הקודם שלי, “חלון ראווה”.
גם הערב במשחק נגד בית”ר ירושלים, פתח ינון אליהו את המשחק על הספסל, והקבוצה נכנסה לפיגור מהיר כאשר ספגה את השער הראשון בדקה ה-3, לאחר מסירת רוחב מצד ימין של ההגנה, המקום בו היה צריך לעמוד אליהו. למרות השער המוקדם, מכבי שלטה במחצית הראשונה ואף הצליחה להשוות את התוצאה משער יפה של ירדן כהן, אך התרשלות הגנתית נוספת החזירה את היתרון לבית”ר והקבוצה ירדה בפיגור למחצית.
מכבי שחקה לא טוב במחצית השנייה, ורק נגיחה רשלנית של שחקן בצהוב מנעה מההגנה מבוכה נוספת מההגנה הרכה של מכבי, אך דקה לאחר מכן ובניגוד לקצב המשחק הצליחה מכבי להשיג את השוויון פעם נוספת ולרדת מהדשא מטדי עם נקודה חשובה, שמשאירה את גורל הקבוצה ברגליה – אם תנצח בשבוע הבא את הפועל ירושלים, מכבי תפתח את מחזור הסיום של העונה מעל הקו האדום.
כדי לנצח את המשחק הקרוב מול הפועל ירושלים בטדי, תצטרך מכבי את תמיכתם של אוהדיה, שכבר הוכיחו פעמים רבות העונה עד כמה בחירתם לעודד או למחות משפיעה על יכולת הקבוצה על כר הדשא. התשובה לשאלה כיצד יבחרו לפעול האוהדים מושפעת משני גורמים עיקריים – הנהלת המועדון וקהל האוהדים עצמם.
אם הנהלת המועדון באמת רוצה בהישארות הקבוצה בליגה הבכירה, עליה עוד היום להתנצל בפני האוהדים על האמירות המכפישות שנאמרו על ידי אנשי ההנהלה ומקורביהם על קהל האוהדים, ולפתוח בקמפיין לעידוד הקהל להגיע למשחק שכולל מימון מלא להסעות האוהדים למשחק. אם הנהלת המועדון לא תפעל כך, זו תהייה החותמת הסופית לכך שהאגו של אנשי ההנהלה גדול יותר מטובת המועדון.
אך ייתכן שגם אם פעולה זו תתרחש מצידה של ההנהלה, היא תהייה פעולה בגדר ‘מעט מידי ומאוחר מידי’. ההתנהלות הלא מקצועית של הנהלת המועדון בשנים האחרונות, וההתנהגויות המבישות שלה כלפי האוהדים במהלך העונה הנוכחית, גרמו לכך שרבים מאוהדי הקבוצה מאמינים שרק החלפת ההנהלה תוביל לריפוי אמיתי של המועדון, ומוכנים (אם כי כמובן שאינם רוצים) לשלם במחיר של ירידת ליגה עבור אותו תהליך ריפוי.
