כולנו מכירים את הבובות שמעטרות את חלונות הראווה בחנויות אופנה שונות. רבים לא יודעים, אך בובות שכאלה בגרסה מוקטנת הופיעו לראשונה כבר במאה ה-15, ואף קיימות עדויות מהמאה ה-16 אודות שימוש בבובות אלה בידי פרנסיס הראשון מלך צרפת, ומרי מלכת הסקוטים.
החל מהמאה ה-19, בובות חלון הראווה הפכו להיות פריט שכיח בחנויות אופנה, ומאז המשיכו והתפתחו למה שהן היום. בימים אלה ממש, במהלך המאה ה-21, אנו זוכים לראות גלגול נוסף בתחום, והגדרה מחודשת של המושגים חלון ראווה ובובות, רק שהפעם לא על ידי מלכים, אלא על ידי הנהלת מועדון הכדורגל מכבי פתח-תקווה.
מבחינה מקצועית, כל מועדון כדורגל שואף להצלחה והישגים, כל מועדון בהתאם ליכולתו ועוצמתו. יש מועדונים ששואפים לזכות בגביעים יבשתיים, יש מועדונים ששואפים לזכות בתארים מקומיים, יש מועדונים ששואפים לטפס במעלה סולם הליגות המקומיות, ויש מועדונים ששואפים לשרוד בליגה בה הם משתתפים כעת. לא משנה מה גודל המועדון – לכל מועדון יש יעדים, חלקם לתווך הקצר והמיידי, וחלקם ולתווך הארוך.
בשנים האחרונות נראה שחל שינוי עומק משמעותי בכל הקשור ליעדים של מועדון הכדורגל מכבי פתח-תקווה. בתחילת המאה האחרונה, המועדון שאף להישג הגדול ביותר, זכייה באליפות המדינה. “גם מכבי פתח תקווה יכולה לקחת אליפות בישראל” אמר בגאווה האיש החזק במועדון בשנת 2000, “יש לי עוד הרבה שאיפות עם מכבי פתח תקווה, שאחת מהן היא זכייה באליפות”, סיפר מלך שערי הקבוצה, עומר גולן בשנת 2005 לאחר הניצחון 5-2 על פרטיזן בלגראד שהוביל להעפלת הקבוצה לשלב הבתים של גביע אופ”א.
בשנים האחרונות, האמירות השתנו מקצה לקצה. עשרים ושתיים שנים אחרי אותה אמירה של אבי לוזון, במסגרת ראיון לתוכנית “מגרש פתוח” הוא נשמע קצת אחרת ואמר “לעולם לא נזכה בתארים”. גם קולותיהם של השחקנים כבר לא נשמעים אותו דבר, וכאשר מנור סולומון נשאל בראיון בשנת 2018 על חלומותיו במכבי פתח תקווה, הוא לא השיב שהוא חולם לזכות באליפות או גביע במדי הקבוצה לפני היציאה לאירופה, אלא “להימכר בהרבה מאוד כסף עבוד המועדון”.
השתנות האמירות של הנהלת המועדון ושחקני המפתח של הקבוצה אינה מקרית ואינה שרירותית. השתנות האמירות היא תוצר ישיר של הפיכת מועדון הכדורגל מכבי פתח-תקווה למועדון שמטרתו למקסם רווחים ולא למקסם הצלחה, ולמועדון בו מחלקת הנוער היא המרכז ולא הקבוצה הבוגרת. הנהלת המועדון הפכה את הקבוצה הבוגרת להיות לא יותר מאשר חלון ראווה של חנות. חלון ראווה שמטרתו ברורה – להציג את ה”בובות” שפותחו במחלקת הנוער, ולמכור לכל המרבה במחיר.
חלון ראווה טוב, הוא חלון ראווה שממוקם בשדרה הראשית, היכן שהקונים הפוטנציאליים מחפשים מה לקנות. וחנות כלכלית, היא חנות שמצליחים להחזיק אותה עם מינימום השקעה כספית. לכן, שאיפת הנהלת המועדון היא אחת – להשקיע כמה שפחות כדי שחלון הראווה ימשיך להיות מוצג בשדרה הראשית.
כלומר, מבחינת הנהלת המועדון יש להעמיד קבוצה בוגרת שתשרוד בליגת העל, ותו לא. כל השקעה מעבר לכך, היא פשוט מיותרת, וכל ניסיון להעמיד קבוצה בוגרת שתיאבק על תואר או כרטיס לאירופה, היא בזבוז כסף מבחינת הנהלת המועדון.
חבריי וחברותיי ליציע, הרשו לי לשאול אתכם מספר שאלות – האם לשם כך התכנסו? האם אנחנו מוכנים שהשאיפות של המועדון אותו אנו אוהדים יסתכמו בהישארות בליגת העל? האם אנחנו מוכנים שבהנהלת המועדון שלנו ישבו אנשים חסרי שאיפות הישגיות? האם אנחנו מוכנים שהנהלת המועדון לא תפעל לכך שהמועדון יזכה בתארים?
האמת היא פשוטה – מי שאוהב את המועדון באמת לא הופך אותו לחלון ראווה, ומי שאוהבים את המועדון באמת לא יכולים להרשות לעצמם לשבת בשקט כשהופכים את המועדון שלהם לחלון ראווה.
