רשלנות ותוצאותיה: בית משפט השלום, קבע בפסיקה של אריאל ברנגר, כי עיריית פתח תקווה תשלם את הסכום הגבוה בשל הכשלים שנפלו בהחלטות הוועדה המקומית, שלא העבירה מידע מידע תכנוני נכון ועדכני לבני זוג, שבנו בית בעיר והטילה עליהם מגבלות ללא תוקף משפטי, דבר שפגע בערך הנכס בו החזיקו. השופט על העירייה: “סטתה מסטנדרט ההתנהגות הסביר שמצופה מרשות מינהלית ועל כן הפרה את חובת הזהירות”.
שינוי החלטה ללא הסבר
בני הזוג נאלצו, בלית ברירה, להתאים את הבקשה להיתר בניה למגבלות שהוכתבו בהתאם למדיניות העירייה ותכנית הבינוי, ובראשית 2010 קיבלו היתר בנייה. בשנת 2013, לאחר שהתובעים כבר סיימו לבנות את ביתם, העירייה שינתה לפתע את מדיניותה. התובעים גילו זאת כאשר חברת בנייה, שבנתה יחידות דיור סמוכות לנכס של התובעים, קיבלה אישור למיקום גדר בקו 0 (קו המגרש). החלטה זו ניתנה בהמשך לשינוי מדיניות העירייה וביטול תוכנית הבינוי.
בעקבות שינוי החלטות הוועדה, הגישו מספר מדיירי השכונה ערר לוועדת הערעורים המחוזית מרכז, בהתייחס לחוקיות תוכנית הבינוי והמגבלות מכוחה. בראשית 2014 קבעה הוועדה כי לתוכנית הבינוי אין ולא היה מעמד סטטוטורי והמגבלות התכנוניות שנקבעו במסגרתה חסרות תוקף. בעקבות זאת הגישו בני הזוג תביעה בסך 496,555 שקל נגד הוועדה המקומית של עיריית פתח תקווה בגין רשלנות בקביעת הגדרות בניה כלפי התובעים ומסירת מידע תכנוני מטעה ורשלני.
ביקורת חריגה מצד השופט
הוועדה המקומית טענה מנגד כי יש לדחות את התביעה בגלל שיהוי בהגשתה, וכן מכיוון התובעים הינם בעלי זכויות חכירה בשטח שבבעלות קק”ל, המנוהל ע”י רמ”י, ומכוח מעמדה כבעלים של הנכס היא רשאית לעשות כרצונה בקרקע. השופט דחה את הטענות הללו, ואמר: “לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות שוכנעתי כי הנתבעת התרשלה כלפי התובעים בנסיבות העניין”.
עוד הוא קבע השופט ברנגר בפסיקתו: ” הנתבעת לא פרסמה לציבור ובפרט לא יידעה את התובעים בדבר ביטול תוכנית הבינוי והדרישה להתאמה של היתר הבניה להוראותיה על אף ההשפעה הישירה על זכויותיהם וחרף חובתה כרשות מינהלית לשקיפות והגינות. בכל אלה הנתבעת סטתה מסטנדרט ההתנהגות הסביר שמצופה מרשות מינהלית ועל כן הפרה את חובת הזהירות”.
החלטת השופט- מסר לרשויות
השופט הטיל על הוועדה המקומית לשלם פיצוי בסך 169,913 שקל על ההוצאות להעתקת הגדר לקו המגרש; 60,500 שקל פיצוי על ההפסד של האפקטיביות של החצר האחורית; 165,700 שקל בגין פחת תכנוני; 57,750 שקל בגין ירידת ערך. כמו כן, השופט פסק 10,000 שקל עוגמת נפש. בסך הכל, 463,863 שקל.
בנוסף, נקבע כי הוועדה המקומית תשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד בסך 25,000 שקל, ו-7,500 שקל שכר טרחת שמאי. בסך הכל, תשלם הוועדה המקומית קרוב לחצי מיליון שקל.
מעיריית פתח תקווה, נמסר כי: “בית המשפט קיבל את תביעת התובעים במלואה ודחה את טענות ההגנה של הוועדה המקומית. לאחר למידה של פס”ד, הנתבעת סבורה שיש מקום להגשת ערעור בתיק, והחלטה בעניין תתקבל בימים הקרובים”.
