אחרי 5 משחקים רצופים ללא הפסד, 5 משחקים רצופים בלי ספיגה, כשכבר הרחנו אוויר פסגות ומחשבות על עלייה כבר לא היו בגדר פנטזיה, בא המשחק אתמול מול הפועל כפר סבא והחזיר את הקבוצה לקרקע המציאות הכואבת. ההפסד (1:2), נבע מרפיון מנטלי של שחקנים טובים, שהוכיחו את עצמם מקצועית מעל ומעבר בחודש האחרון, אבל ברגע האמת מעדו.
מה שאפיין את הפועל פתח תקווה בתקופה האחרונה הייתה העמידה הנכונה במגרש. העמידה הזאת הקשתה מאוד על היריבות, שלראייה לא הצליחו לכבוש את שערו של עומר כץ במשך 475 דקות רצופות, עד שהגיע השער של טל מכלוף בדקה ה-19. שער במצב נייח, בדיוק מסוג המצבים שההגנה שלנו ידעה לתת עליהם מענה במשחקים האחרונים. הפעם, שמירה לקויה, הובילה לשער, שלמעשה הכריע את המשחק.
אוהדי הפועל פתח תקווה הגיעו בהמוניהם ללוויטה - זה לא עזר
אותו שער הביא לנפילה מנטלית, שהורגשה בקרב כל השחקנים. ייתכן והשחקנים מההתחלה לא הגיעו מוכנים מנטלית למשחק. אולי המחשבה, שהנה, סופסוף אנחנו באמת מועמדים לעלייה, שהפכה מדמיון למוחשית, מתיאורטית למעשית, גרמה לאותה נפילה מנטלית ולכך שלא הגענו מוכנים למשחק. למעשה, איבדנו את המאפיינים שהביאו את הפועל למצב של מועמדות לעלייה.
אבל צריך להרים את הראש. טוב שיש משחק כבר בעוד שלושה ימים. השחקנים צריכים לשכוח מכפר סבא וכבר לחשוב על משחק הבית ביום שישי (16:00) מול אום אל פאחם. עופר טסלפפה צריך ללכד את השחקנים, לתקן את הליקויים ולהתכונן כמו שצריך למשחק, שחייבים לנצח אותו אם רוצים לשמור את הפועל בתמונות העלייה.
נותרו עוד 5 משחקים לסיום עם 3 משחקי בית (אום אל פאחם, כפר קאסם, א.ס. אשדוד) ו-2 משחקי חוץ (בני ריינה ונס ציונה). מעכשיו אסור לאבד נקודות וצריך לנצח לפחות 4 מתוך 5 המשחקים, כדי שנוכל להגשים את חלום העלייה, כשמשחקי המפתח הם כמובן מול כפר קאסם (שלא בטוח שהחלפת המאמן תעזור למצבה) ונס ציונה, שנמצאת 4 נקודות מעלינו בפער מחיק.
לכולם ברור שמעכשיו כל משחק, הוא סוג של גמר גביע. כולם חייבים להירתם. האוהדים צריכים להגיע בהמוניהם ולדחוף ולעודד את הקבוצה במשך 90 דקות רצוף.
גם ביום שישי - הפנינג לכל המשפחה לפני המשחק
