כולנו מכירים את הבובות שמעטרות את חלונות הראווה בחנויות אופנה שונות. רבים לא יודעים, אך בובות שכאלה בגרסה מוקטנת הופיעו לראשונה כבר במאה ה-15, ואף קיימות עדויות מהמאה ה-16 אודות שימוש בבובות אלה בידי פרנסיס הראשון מלך צרפת, ומרי מלכת הסקוטים.
זה לא חדש, אבל ניצחון החוץ אתמול מול בני ריינה (2:1), הראה שוב עד כמה הקהל של הפועל פתח תקווה העונה, הוא פקטור משמעותי בהתמודדות על העלייה לליגת העל, שלא פחות מכ-1000 צופים ליוו את הקבוצה לצפון ודחפו את השחקנים לניצחון. האווירה הלוהטת ביציע מחזירה אותנו לימים היפים בהם שיחקתי עם קהל עוצמתי, שלא הייתה מביישת קבוצות רבות בליגת העל.
הניצחון אתמול על הפועל אום אל פאחם, מעבר לזה שהוא העניק לנו שלוש נקודות יקרות במאבק העליה, הוא היווה מבחן אופי, שהפועל פתח תקווה עמדה בו בגדול. גם התאוששנו מההפסד הצורב להפועל כפר סבא ביום שני וגם ידענו לחזור מפיגור מוקדם ולהפוך את התוצאה ובכך להשאיר את הקבוצה חזק בתמונת העלייה.
מועדון מכבי פתח תקווה יצר מחלקת נוער ברמה בינלאומית, באמצעות שימוש במתודות מדעיות שנלמדו במוסדות ספורט וכדורגל מהמובילות באירופה, אך הוא לא השכיל לנתב את ההשקעה בנוער להצלחה של הארגון עצמו, זאת למרות שבהצהרותיהם השונות של בעלי התפקיד במועדון, נאמר לא פעם שמחלקת הנוער מסייעת כלכלית ומקצועית לקבוצה הבוגרת.
אחרי 5 משחקים רצופים ללא הפסד, 5 משחקים רצופים בלי ספיגה, כשכבר הרחנו אוויר פסגות ומחשבות על עלייה כבר לא היו בגדר פנטזיה, בא המשחק אתמול מול הפועל כפר סבא והחזיר את הקבוצה לקרקע המציאות הכואבת. ההפסד (1:2), נבע מרפיון מנטלי של שחקנים טובים, שהוכיחו את עצמם מקצועית מעל ומעבר בחודש האחרון, אבל ברגע האמת מעדו.
בשבת האחרונה נחצה קו אדום. לא הקו האדום של ליגת העל, אותו חצה מועדון הכדורגל מכבי פתח תקווה למשך עשרים ושש שעות בלבד, עד לניצחונה של בית"ר ירושלים את אשדוד בטדי, אלא קו אדום אחר, קו אדום מוסרי, קו אדום ביחסים שבין הנהלת מועדון כדורגל לאוהדיו.
העונה הקשה שעוברת על קבוצת הכדורגל הבכירה של העיר, הגיעה במשחק במוצ"ש (0:0 חלש בבית מול הפועל חיפה) לשיא חדש, כאשר מקורביו של אבי לוזון, שישבו ביציע 3, התעמתו פיזית עם האוהדים השרופים בשער 2, שמתחילת המשחק לא הפסיקו לקלל את בעלי הקבוצה בקריאות קיצוניות כמו: "אבי לוזון מת" ו-"הלוואי ויהיה לך סרטן". צפו בעימותים מהיציע
הקוסם האמיתי הוא אבי לוזון. קסם שונה, מופלא בעצבותו – להצליח להקטין את קהל האוהדים של מכבי פ"ת, דווקא בשנים שלאחר ההישגים הגדולים בתולדות מכבי, השנים שבהם היא שולטת בעיר ללא עוררין, בזמן שהיריבה העירונית כמעט ולא קיימת מבחינה מקצועית.
בפעם הראשונה מזה הרבה שנים, לא מצאתי היום חנייה פנויה במשחק בית ונאלצתי לחנות קילומטר מהאצטדיון. כבר אז הבנתי את התכונה הרבה שיש בקרב ההנהלה, צוות האימון, השחקנים – ובעיקר האוהדים, לקראת משחק הבית הראשון בפלייאוף העליון מול בני יהודה. אקורד הסיום של המשחק, עם ניצחון מהדהד של 4:0, השלים את התפאורה והרוח החגיגית שיש בהפועל פתח תקווה.
את הרוח החדשה שנושבת בהפועל פתח תקווה אפשר להרגיש ממרחקים. האווירה שהייתה במשחק ביום שישי האחרון מול בני ריינה ובטח התוצאה שלו, התכתבו היטב עם חגיגות סיום חג הפורים, שבא על כולם (ובמיוחד על האוהדים) לטובה. עם סיום הליגה הסדירה, התחושה היא אופטימית מאוד מכל הבחינות וגם הסיכויים קיימים – אבל האם הפועל ערוכה לעלייה?
