העשור האחרון שעבר על פתח תקווה היה פורה בענף ההייטק והטכנולוגיה. עשרות חברות העבירו את משרדיהם לאזורי התעשייה בעיר ובהתאם נפתחו מקומות מסחר ומשרדים מפוארים. לנוכח כך, נוצרה לה קהילת יזמים צעירה ותוססת שמאגדת בתוכה את טובי המוחות – "The Nest" ותארח זו השנה הרביעית ברציפות את שבוע היזמות העולמי בעיר. תפסנו לשיחה את חן זוהר, מייסדה, על הפיכת פ"ת לבית מרכזי ליזמות טכנולוגית בארץ.
"אירוע המרכזי ליזמות" יצא לדרך השנה בפתח תקווה שנה רביעית ברציפות(מ – 2018). זאת בשורה גדולה לעיר שמתוך 200 קהילות יזמות בארץ, The Nest נבחרו להיות אמונים על האירוע המרכזי שנה אחר שנה. בכל שנה מארחים את החברה הבולטת של אותה שנה: סודהסטרים, payoneer ,Mobile(שפועלת מתוך פתח תקווה והייתה להם הנפקה מוצלחת בנאסד"ק). בנוסף, בכנס עצמו The Nest מציגה מספר חברות שפועלות בפ"ת ומשתתפות בפורום.
"ייסדתי את קהילת היזמות לפני שש שנים", מספר לנו חן זוהר, יזם טכנולוגי ומייסד הקהילה. "הפעילות התחילה במפגשים של יזמות על הבר בנושא יזמות וטכנולוגיה. מאז כבר יש 3500 חברים בתוכה ומעל ל – 20 מיזמים בתחומים שונים".
זוהר התחיל את דרכו בתחום הסטארט אפ מובייל בתור מנהל פרויקטים ופיתוח. כרגע רוב זמנו מעביר בתפעול הקהילה היזמית בעיר. פתח תקוואי במקור מאם המושבות, נצר לדור מפורסם בעיר(דור חמישי). "סבא רבא היה בעלי מפעל טקסטיל בארץ, סבא היה מזכיר העיר 30 שנה ועל שמו יש רחוב (מרדכי וולפסון) בשכונת עמישב. אבא היה מנהל מצטיין באגף תפעול בתעשייה האווירית, פעיל במועצה לשימור אתרים וגם על שמו יש גן ציבורי". אימו של זוהר אשת חינוך ותיקה ונערצת בפתח תקווה ומהחלוצות של פרויקטים "מחויבות אישית לחינוך" ו"שיח נשים" בעיר.
כשמסתכלים על ההספק האישי של זוהר נראה שהוא דואג להמשיך את השושלת המשפחתית. הבית ליזמים צעירים יציין השנה שש שנות פעילות באירוע המרכזי בשבוע היזמות העולמי. "אנחנו מרכז היזמות המסוקר ביותר מכל מרכזי היזמות בישראל" אומר חן בגאווה. "באירוע מגלים יזמים מעוררי השראה של חברות מדהימות הפועלות בפתח תקווה".
"יזמות היא ביטוי ליצירתיות"
The Nest הוקמה במטרה לקדם את היזמות בפתח תקווה ולהוות מרכז מוביל בקהילת היזמות בישראל. אחד ממקומות העסקים הגדולים בארץ שוכן בפארק טק, קריית אריה, ומכיל בתוכו עשרות חברות טכנולוגיות ומתקדמות כשהמטרה ברורה – למתג את העיר פ"ת כצעירה ודינאמית שמעודדת חדשנות, קידמה ולנסות לשבור את הסטיגמות הישנות.
על כך זוהר אמר בראיונות עבר: “רציתי ליצור קהילת יזמות בעיר בשיתוף החברות הפועלות בה ולעודד יזמים צעירים לבחור בדרך היזמות כדרך להגשמה עצמית. לתת להם השראה, להפוך רעיונות למציאות, לחשוב בגדול ולתת להם את כל הכלים להגשים את חלומם. כאחד שמאוד מאמין שיזמות היא סוג של ביטוי ליצירתיות".
לקהילה יש שתי מטרות עיקריות:
-
עזרה מקצועית ליזמים בכל שלבי המיזם - חיבור למשקיעים וחברות גדולות, שותפות בתכנית המנטורינג של איגוד הדירקטורים בישראל (IDU), השתתפות בערב פיצ'ים מול משקיעים וקרנות השקעות, הפניה לתחרויות וכנסים המתפרסמים בקהילת היזמות, שיתופי פעולה ועזרה הדדית בין היזמים, הטבות ניכרות מול נותני שירותים לחברות סטארט-אפ, הצגת המיזמים בפורום החדשנות של פתח תקווה ופרסום נרחב של כתבות בפורטלי היזמות המובילים בארץ.
- יצירת "אקו סיסטם" - שיתוף פעולה פורה בין החברות הגדולות בפתח תקווה שפועלות בעיר: Oracle IBM, Intel ,CyberArk, רובוטיקס, Fiverr, Intuit ,NetApp ועוד..
מלבד היתרונות שהקהילה מייצרת ליזמים נעשות גם סדנאות מקצועיות על המוצרים שחברות ההייטק בעיר משווקות."נציגים בכירים מהחברות משתתפים בפורום החדשנות שמתקיים פעם בחודשיים בסגנון פאנל. בפאנל עצמו מוצגים בדרך כלל שני מיזמים. יש פידבק, מקום להתייעצות, סיעור מוחין. חלק מהיזמים עושים פיילוט התחלתי ויוצרים שיתופי פעולה עסקיים עם חברה מאותה התחום דרך הקהילה".
בנוסף, יש פעילות נוספת שנקראת "יזמות על הבר". "אלו מפגשים חודשיים בנושאי יזמות וטכנולוגיה" אומר חן. "אנחנו מביאים אלינו את מיטב המרצים כמו מנכ"ל מובייט, מנכ"ל נוקיה שגר בפ"ת בעצמו. יש לנו פעם בחודש הרצאות שעוסקת בשלל נושאים כמו טכנולוגיה לצד האירוע השנתי. בכלל, יש מגוון נושאי שיחה במפגשי הפורום: ספורט, חינוך, מובייל, סייבר" אומר זוהר.
"לעבוד עם גופים מוניציפליים דורש בירוקרטיה"
בכנס הקרוב יוצגו שלוש חברות שמיועדות להצליח בענק. אחת חלוצה בתחום הפקת אנרגיה ירוקה ממימן "gencell energy" ,אחרת חברת "douxmatok" שבה יש טכנולוגיה ייחודית שמפחיתה סוכר והשלישית נקראת "water gen"(אחת מ 50 החברות החדשניות בעולם) שבה האוויר נהפך למים.
אתם פועלים בפ"ת, יש מיזמים עירוניים על הפרק?
"עם בלינסון יש לנו שיתוף פעולה" זוהר משתף. "היו פגישות שהציגו בבית חולים עצמו. בעיקר ייעוצים מקצועיים אבל עדיין לא היה מיזם הלכה למעשה שיצא לפועל. אנשים מטעמם השתתפו פעם בפורום החדשנות והציגו מיזמים רפואיים".
כשנשאל על שילוב הקהילה עם העירייה עלה כי היו מגעים שלא הבשילו לכדי מימוש. "לעבוד עם גופים מוניציפליים דרוש בירוקרטיה מסוימת שקשה לעבוד איתה. ברגע שאת נכנסת לקלחת הזאת את צריכה להתעסק עם הרבה דרישות. זה לא כמו לעבוד עם חברות מסחריות. מה גם שהשוק בארץ די קטן בהשוואה לחו"ל ולכן המיזמים פונים לשוק הבינלאומי".
למה לדעתך לא יצא לפועל עד עכשיו שיתוף פעולה? זה יכול להוות תרומה משמעותית הפעילות שלכם עם העיר.
"היו אקסלרטורים שעסקו בתחומים המוניציפליים אבל הם לא שרדו הרבה זמן כי לא כזה אוהבים לעבוד עם עיריות. העירייה של פ"ת לא עשתה שום דבר ולא תעשה" אומר זוהר בנחרצות.
גם על ראש העיר חן לא חוסך בביקורת: "יצא לי לדבר עם ראש העיר על עניין היזמות והפעילות שלנו כמו הקמת חממות גידול במימון המדינה. זה משהו משמעותי ויכול להביא הרבה השקעות לעיר. עושים את זה את גם בערים אחרות. הייתה התעניינות שטחית אבל לא מעבר. העירייה מסתכלת בראייה הישגית יותר. מבחינת נושא התשתיות רואים שנעשו דברים טובים אבל בתחום היזמי פחות. למשל, ראש העיר מינה יועצת לתחום חדשנות שבכלל לא מגיעה מהתחום וזה אחד הגורמים שלא באמת נגיע איתם לשום דבר".
"רוב המתכנתים רוצים לעבוד בתל אביב"
היתרון של הקהילה הוא שהחברות המשתתפות הן מפ"ת. "יש מיזמים המוצגים לראשונה בפורום בשביל גיוסי כספים(סטארט אפים) ויש כאלו שכבר מבוססות ומשתתפות איתנו בפורומים. רוב החברות דרכנו משיגות סכומים די נאים" טוען זוהר ומוסיף: "בפעם האחרונה הצליחו לגייס דרך הפורום 15 מיליון דולר".
קרה שאחד היזמים הריץ הלאה את הפטנט בעקבות מפגשי הקהילה שיצרת?
חן זוהר:" בוודאי. בחברות שנמצאות פה בפ"ת היו חיבורים בין המיזמים בעקבות הפורומים שאנו מקיימים. יזם בא עם הרעיון ואנו מחברים דרך החברות שבשיתוף פעולה איתנו. אנחנו יכולים לייעץ בתחום המקצועי, אפשרות לעשות אצלם פיילוט שבו בעצם לפני שהמוצר יוצא לשוק הרחב בודקים אותו כדי לקבל משוב ולמנוע תקלות ובאגים שקורים עם המוצר. בדרך כלל זה נעשה מול קבוצת ביקורת מאותו התחום או מהחברה עצמה. זה היתרון בפורום שאנו מקיימים".
אפשר לראות את התנופה הגדולה של העיר מבחינת עסקים והייטק. כבר היום היא ממוצבת במקום השלישי במדד. מה דעתך על הפעילות הענפה שקוראת כאן בעיר?
"בשכונות החדשות רואים את השינוי מבחינת חזות ומבחינת פעילויות אבל במרכז והסביבה די נשאר אותו הדבר. החברות שפועלות כאן הן ברמה גבוהה". מבחינת יזמות הוא נשמע סקפטי: "לחברות גדולות יש בעיה. רוב המתכנתים רוצים לעבוד בתל אביב, לנסוע עם הקורקינט ופחות אוהבים לעבוד במקומות אחרים. אפילו חברות גדולות פותחות משרדים רק לאנשי פיתוח בתל אביב שיוכלו להעסיק אותם. בתפקידי שיווק ומכירה זה יותר נפוץ במקומות אחרים. זאת בעיה גדולה שחברות מתלוננות עליה".
כל הבנייה המפוארת בציר ז'בוטינסקי של פתח תקווה והרחובות מסביב נוצרו בדיוק בשביל זה. איך כן מצליחים למשוך לכאן את הצעירים?
"יש הבדל בין הצד של קריית אריה לצד של קריית הסיבים. בצד אחד די מבודד ושומם ובצד שני יותר מסחר ובילוי. זה משהו שצריכים לדעתי לתת יותר את הדגש אם יש שאיפה לשפר את הבעיה הזאת. אנשים יותר מבוגרים(גילאי 40+) פחות מחפשים את זה ולכן יותר קל למשוך אותם לכאן אבל הקושי הוא בצעירים". למרות זאת זוהר נשמע מעודד לעתיד העסקי של העיר: "הרכבת הקלה לדעתי כן תאפשר את עניין הנגישות. אין ספק בהמשך הביקוש יעלה והאזור בקריית אריה ובכלל יאוכלס יותר".
