שנה וחצי מאז פרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר, קברים חדשים נוספו בחלקה הצבאית של בית הקברות, שהיה עמוס באנשים, שהגיעו לחלוק כבוד לזכרם של החללים הקבורים במקום. שר הבריאות, אוריאל בוסו נשא דברים בשם הממשלה, שהופרעו על ידי קריאות “בושה”, שהושתקו במהרה. יניב פריזט, שאיבד את בנו איתו, נשא קדיש בשם המשפחות השכולות. נבון, ששכל את בנו אלקנה לפני חצי שנה, הניח זר בשמם.
לטקס הגיעו ראש העיר רמי גרינברג, שהניח זר גם הוא ואמר: “זהו יום קשה וכואב, וליבנו עם המשפחות השכולות. השנה יום הזיכרון מתקיים בעוד מדינת ישראל נמצאת במלחמה, וחיילינו הגיבורים נמצאים בחזית, שומרים על גבולות המדינה. השנה, יום הזיכרון הוא אינו זיכרון רחוק אלא הוא המציאות היומיומית שלנו. כל אחד ואחת מהנופלים הוא הבטחה שלא מומשה, תקווה שנגדעה באבחה אחת”.
צפו בדבריו של רפי נבון אביו של אלקנה ז"ל ושל חברו הטוב אריה ליפסקר היום בבית העלמין (מתוך יוטיוב פתח תקווה NEWS)
רפי נבון, סיפר לפתח תקווה NEWS על בנו סמ”ר אלקנה ז”ל, שהגיע לפתח תקווה בגיל 6 מחו”ל ולמד בבית ספר “נועם”, עד המעבר לישיבה תיכונית והגיוס. “הוא תמיד רצה ללכת ראשון”, אמר. “גם כחייל וגם כמפקד. וכך גם קרה ביום ההיתקלות באוגוסט, הוא גם היה ראשון ונהרג בקרב יריות עם מחבלים ששהו במבנה אליו נכנס. הכאב הוא קשה, אבל הסביבה ועיריית פתח תקווה תומכת בנו ומקילה עלינו”.
הטרגדיה של משפחת נבון הפתח תקוואית כפולה. שלושה חודשים אחרי מותו של אלקנה, נהרג גם בן דודו סמ”ר איתי פוגל, מפקד טנק בגדוד 46, עוצבת “עקבות הברזל”, בקרב בדרום רצועת עזה. “ניסינו להשתקם מהמוות של אלקנה ולחזור לשגרה. התחלנו להתארגן לחתונת הבת, אבל בערב יום כיפור הודיעו לנו שאיתי נהרג והכאב היה גדול”, מספר רפי. הוריו של רפי, אברי ודליה מכפר גנים – הם הסבים היחידים, שאיבדו שני נכדים במלחמה.
קבר טרי נוסף הוא זה של חייל המילואים הפתח תקוואי. ניר חדד, אותו פקדו עשרות בני משפחה וחברים. ניר נפטר מפצעיו באוקטובר האחרון, לאחר שהטנק בו היה ברצועת עזה עלה על מטען ביוני. “ניר נפגע קשה מאוד בריאות”, מספרת אמו צביה. “ארבעה חודשים שכב בבית חולים שיבא עם פגישה קשה בריאות. מצבו התדרדר – עד שנפטר מפצעיו”. ניר הותיר אחריו אלמנה ושתי בנות תאומות.
צביה, תושבת פסגת הדר, ממשיכה לספר: “ניר נולד וגדל בבני ברק בחלק “השפוי”. היה פעיל מאוד בבני עקיבא.הוא התגייס לשריון במסגרת ישיבת ההסדר בעתניאל. לפני יותר משבע שנים עברנו לפתח תקווה כשניר נישא לחן לפני כשש שנים, בחרו שניהם לגור בעי, סמוך לשניידר. בפרוץ המלחמה ניר לא קיבל צו גיוס, אבל הוא חיפש כן להתגייס ולכן גויס בתחילת המלחמה כנהג טנק בצפון”.
ומתי הוא הגיע לעזה?
“בתחילת יוני ניר קיבל צו לצפון הרצועה. שבועיים אחר כך ב-15/6/24, עלה הטנק על מטען שני חברים של ניר נהרגו ושניים נפצעו, ביניהם ניר שלנו שנפגע קשה בריאות. ניר אושפז בשיבא בטיפול נמרץ ארבעה חודשים, כאשר בחלק מהזמן הוא היה ער והוא חיכה להשתלת ריאות. המצב של ניר התדרדר וב-6/10/24 נפטר מפצעיו”.
