העידן שבו המרחב האורבני של פתח תקווה משנה את פניו בקצב מסחרר, לא היה מתרחש ללא האנשים הפועלים מאחורי הקלעים. בולט ביניהם משרד עורכי דין אחד, שמצליח לשלב בין מקצוענות, שליחות וחזון אנושי – משרד עידן שטרית ושות’, מהמובילים בתחום ההתחדשות העירונית בעיר. מאחורי המותג עומד אדם שבחר במקצוע מתוך חיבור עמוק לעולם הנדל”ן, ומתוך רצון לחולל שינוי אמיתי.
למרות גילו הצעיר, עו”ד עידן שטרית, בן 38, מלווה כבר 15 שנים דיירים ויזמים בתחום ההתחדשות העירונית בפתח תקווה. “בילדותי גדלתי לצד אבי, שהיה קבלן. נדל”ן תמיד היה חלק מהשפה בבית”, הוא מספר. “אבל נקודת המפנה הייתה תאונת דרכים שעברתי בגיל 16 – חוויה ששינתה לי את הפרספקטיבה. הבנתי שאני רוצה לעסוק במשהו שיש לו ערך חברתי – שלא רק בונה קירות, אלא גם תורם לקהילה. להיות עורך דין בתחום ההתחדשות העירונית נותן לי בדיוק את השילוב הזה”.

"כל לקוח מקבל יחס בגובה העיניים"
משרדו של שטרית ממוקם במגדלי BSR, בניין I, קומה 16, ומשם הוא מקדם משפטית עשרות פרויקטים נדל”ניים – רובם בפתח תקווה. שטרית, שנולד, גדל ומתגורר בעיר, מכיר אותה לעומק – כל רחוב, כל פיסת קרקע. השילוב בין ידע מקצועי עדכני, ניסיון עשיר וחשיבה אסטרטגית מאפשר לו להעניק שירותים משפטיים מקיפים לקשת רחבה של לקוחות: דיירים, יזמים, קבלנים, ועדי בתים ובעלי זכויות.
מה מייחד את משרדך לעומת משרדי נדל”ן אחרים?
“השירות שלנו מתחיל הרבה לפני החתימה על החוזה”, הוא מסביר. “אנחנו מצטרפים למסע של הדיירים והיזמים כבר משלב הרעיון, בודקים היתכנות, ממקסמים את התמורות, ומלווים עד שלב האכלוס. אבל אולי החשוב מכול – אנחנו מקפידים על ליווי אישי, זמינות מלאה ושקיפות מוחלטת. כל לקוח, בין אם יזם גדול או דייר יחיד, מקבל יחס בגובה העיניים”.
יש לכם ניסיון מרשים עם יותר מ-7,000 יחידות דיור. תוכל לציין פרויקטים בולטים?
“כל פרויקט הוא ייחודי ומאתגר בפני עצמו”, מציין שטרית. “אבל אפשר לציין את פרויקט מונטיפיורי בעיר, שבו שילבנו שימור עם תמ”א 38/2 – מהראשונים מסוגו במרכז פתח תקווה. פרויקט גדול נוסף שאנו מלווים בימים אלה הוא התחדשות מתחם צה”ל–דגל ראובן, שכולל 500 יחידות דיור, חלקן בבעלות העירייה. פרויקט בולט נוסף הוא תמ”א 38/2 ברחוב הרצל 74 – הבניין היחיד בפתח תקווה שספג פגיעת טיל במהלך מבצע ‘שומר חומות’”.

רק בפתח תקווה: מעל 10,000 יח"ד בשלבי תכנון, דיור או אישור
מי שמסתובב בעיר לא יכול להתעלם מהתנופה – פרויקטים של התחדשות עירונית צצים בכל פינה, בעיקר במרכז ובמזרח העיר, אזורים המאופיינים במבנים ישנים ומוזנחים. ההתחדשות שם נדרשת לא רק מבחינה אסתטית, אלא גם בטיחותית ותברואתית. חשוב לזכור: פרויקט התחדשות עירונית שונה משמעותית מפרויקט בנייה רגיל – הוא דורש תיאום, הסכמה וליווי משפטי צמוד לכל אורך הדרך, בין דיירים, יזמים ורשויות.
לפי מינהלת “כרמים” להתחדשות עירונית בעיר, מעל 10,000 יחידות דיור נמצאות כיום בשלבי תכנון, דיון או אישור. בשנת 2024 לבדה:
• נדונו כ-3,600 יח”ד (מהן 2,200 חדשות)
• אושרו 8,600 יח”ד בוועדה המקומית
• כ-5,300 במחוזית
• 750 קיבלו היתר בנייה
• 470 דירות כבר נמצאות בביצוע
בתחום תמ”א 38 בלבד: אושרו כ-2,900 יחידות – מתוכן 580 כבר בביצוע.
מאחורי המספרים – עומדים אנשי מקצוע. שטרית, ללא ספק, אחד המשמעותיים שבהם.

"עוסקים קודם בבני אדם - רק אח"כ בנכסים
מה בעצם כולל תפקידך כעורך דין בתחום ההתחדשות העירונית?
“אנחנו לא רק מלווים משפטית – אנחנו מהווים שומרי סף ונציגים נאמנים של הדיירים לאורך כל הדרך. מהשלב הראשוני של בדיקת ההיתכנות, דרך גיבוש המודל הכלכלי, ניהול מכרזים, מו”מ מול יזמים ורשויות, ועד טיפול בהתנגדויות. המטרה: להסיר חסמים ולאפשר לפרויקט להתקדם בצורה בטוחה ויעילה, תוך שמירה על זכויות כל הצדדים”.
נשמע שזו לא רק עבודה, אלא שליחות.
“לגמרי. אני רואה בהתחדשות עירונית מנוע חברתי, לא רק תכנוני. זו הזדמנות להחיות שכונות, לחזק קהילות ולבנות סביבה טובה יותר. תמיד חשוב לי לזכור שאנחנו עוסקים קודם כל בבני אדם – ורק אחר כך בנכסים. זו התפיסה שמובילה את המשרד שלי”.

"ההתחדשות העירונית בפתח תקווה תמשיך לצבור תאוצה"
מהם הערכים שמובילים אותך?
“שקיפות, זמינות, מקצועיות – אבל מעל הכול: אמון. אנחנו דואגים שכל לקוח ירגיש שיש לו שותף אמיתי, שמקשיב, שמלווה, שלא רק ‘חותם על חוזים’. בנוסף, אנחנו משתמשים במערכת ניהול ייחודית, שמאפשרת לכל אחד מהצדדים לעקוב אחר התקדמות הפרויקט בזמן אמת – וזה מעניק המון שקט נפשי”.
לסיום – איך אתה רואה את עתיד התחום בפתח תקווה ובישראל בכלל?
“התחום ימשיך לצבור תאוצה, ולא רק בגלל הצורך בחידוש מבנים ישנים. השילוב בין מחסור בקרקעות פנויות במרכזי הערים לבין המצב הביטחוני במדינה – שמחייב בנייה של בתים ממוגנים ובטוחים – הופך את ההתחדשות העירונית למגמה בלתי נמנעת. מדובר בפתרון תכנוני, חברתי וביטחוני גם יחד, ואני מאמין שהוא יהפוך לעמוד תווך במדיניות הבנייה הלאומית בשנים הקרובות”.
