במשך של כ-100 מוצאי שבתות אנשי הכיכר הוציאו מסר מרכזי אחד, המתמקד בהשבת החטופים, שביום שני כנראה יחזרו. זה לא אמור להפסיק את המחאות הקבועות סביב הכיכר של הענקית בשכונת כפר גנים ג’. “אנחנו כיכר עם אג’נדה פוליטית מאוד ברורה”, אומרים ראשי המחאה בפתח תקווה. “לא נפסיק עד שתוקם ועדה ממלכתית, יהיו בחירות והממשלה הנוראית הזאת תתחלף”.
מחר, מוצאי שבת בשעה 19:30, בניגוד למוצאי השבת בשנתיים האחרות, האווירה בכיכר (ברחוב העצמאות) צפויה להיות שמחה עם זמבורות ודגלי ישראל שיחלקו. זה בעקבות הסכם ישראל-חמאס להחזרת החטופים וסיום המלחמה. עכשיו הם מתפנים לשלב המחאה השני, שיהיה צבוע בצבע יותר פוליטי אנטי-ממשלתי ואנטי-ביבי – ואנשי כיכר גורן לא מתכחשים לזה. ההפך.
צפו בביקור האחרון שלנו בכיכר גורן (ינואר 2025) - מתוך יוטיוב פתח תקווה NEWS
"המטרה שלנו - להחליף את הממשלה האסונית הזאת"
“קבוצת הוואטסאפ שלנו נקראת: גורן כל מוצ”ש – עד הבחירות”, מגלה אורי אהד, חבר המועצה, שכיהן כראש עיריית פתח תקווה לתקופה קצרה ב-2013. “מתוך מסר שהמחאה שלה תימשך עד הבחירות ועד שתוחלף הממשלה הזאת. לאנשים נמאס מהמצב. יש פה הנהגה חסרת אחריות, שגם בורחת מאחריות וזה הופך אותה למסוכנת. במקום לאחד את העם היא מעודדת את הפלגנות”.
“אנשי כיכר גורן”, זאת תנועה, שראשיה הם תושבי שכונת כפר גנים פתח תקווה והמחאה שלהם נולדה ב-2018, עוד בימים שהפגינו נגד מנחם מנדלבליט, היועץ המשפטי של הממשלה דאג, שלטענתם עשה “סחבת” בחקירת נתניהו. המחאה נגד הממשלה בכיכר התגברה בתקופת הקורונה – ומאז כל מוצ”ש הם שם (“לפני הבחירות היו כ-5000”, מציין אהד). אלא שבשנתיים האחרונות המחאה התמתנה לטובת עצרות לשחרור החטופים. ועכשיו, כשזה קורה – הם מבטיחים לנו שהמחאה תמשיך ואפילו תתגבר.
“אני לא יודעת כמה יגיעו מעכשיו להפגנות”, אמרה לנו שרית סבן, מפיקת אירועים וממובילות מחאת “כיכר גורן”. “אבל הגודל לא קובע, אלא המסר החזק שאנחנו משמיעים. אני אמשיך להגיע גם אם זה יהיה רק אני ועוד אחד. במוצאי שבת מחר לא נציין חגיגות סיום, אלא רק אבן דרך. לא סיימנו את המלאכה. עד שביבי לא ילך הביתה, המחאה לא תיפסק. קיוסק לא הייתי נותנת לו לנהל, אז בטח לא ממשלת דמים אסונית כזאת”.
ברחוב של דניאלה
בזמן תקופת המחאה, ידוע כי היו משפחות חטופים וחללים מפתח תקווה, שהיה קשה להם להגיע לכיכר, בגלל הייחוס הפוליטי של “אנשי כיכר גורן”. זאת למרות, בשנתיים האלה מותנו המסרים הפוליטיים, שהתחלפו ביותר בלונים צהובים. העובדה שתושבת הרחוב, התצפיתנית דניאלה גלבוע, הייתה חטופה עד ינואר 2025, הפכה את המוצ”שים בכיכר לעוד יותר קהילתיים ומחברים. ונראו שם גם תושבים, חלקם חובשי כיפות סרוגות, מהצד הימני של המפה.
במקביל לעצרות בכיכר גורן, התקיימו בחצי השנה האחרונה עצרות למען החטופים, בצד השני של פתח תקווה, בשכונת אם המושבות – בתחילה בצומת העיפרון ואחרי זה מתחת ל”גשר אסף חממי” ברחוב גיסין. עצרות אלה אורגנו על ידי עיריית פתח תקווה וחברי מועצה ובראשם עמדו עובדי עירייה כמו ניבה קפלן ושמעון קביליו. בחלק גדול מהמוצ”שים, ראש העיר רמי גרינברג הגיע לשאת דברים והעצרות לא נשאו צביון פוליטי.
"אצלנו הכל מתרומות והתנדבות. אף אחד לא מממן אותנו או משלם לנו"
“אין לנו משהו נגד מה שארגנה העירייה בצומת חצי חינם”, אומרת סבו. “ההיפך, צריך מאוד לפרגן לגרינברג ולקפלן על כך שהם השקיעו ממרצם ומזמנם לכך. ההבדל ביננו לבינם, זה שלהם היה מימון מהעירייה לדבר הזה – ואצלנו הכל מתרומות והתנדבות. אף אחד לא מממן אותנו ומשלם לנו”. מיה גודשלק, אחת מהמארגנות של “אנשי כיכר גורן”, מוסיפה: “אני יודעת עד כמה העצרות שם תמכו במשפחות החטופים ועזרו להם. אבל גורן בשבילי זה משהו אחר. המקום שמחבר בין אנשים שרוצים שיהיה פה טוב”.
אומרים שהקהל שלכם אחד. אותו גוון פוליטי.
“זה לא נכון”, משיבה גודשלק. “יש פה אנשים שיש ביניהם גם חילוקי דעות, שלא בהכרח יצביעו לאותה מפלגה בבחירות, אבל מרגישים שהממשלה הנוכחית פוגעת במה שיקר לנו – בערבות ההדדית, בזהות הישראלית ואפילו בתחושת השפיות. אני מקווה שהקהל בגורן ילך ויתרחב ויהיה מגוון עוד יותר – שגם מי שלא רואים את עצמם חלק ממחאה יבינו שהם שייכים לכאן, כי כולנו רוצים לבנות פה מקום טוב יותר”.
אז מה יהיה במוצ”ש הבא בכיכר גורן פתח תקווה?
“המחאה שלנו תימשך”, משיב ארז אגמון, ממובילי “אנשי כיכר גורן”. “הבסיס הרעיוני של המחאה שלנו, הוא להביא את ישראל להיות מדינה דמוקרטית וליברלית. כיכר גורן היא דוגמא ומופת לדמוקרטיה. סמל לנחישות ולמאבק בעד הדמוקרטיה ובקריאה לממשלה להחזיר את החטופים. הקריאה של יונתן שמריז “העם יקום” היא בדיוק מה שמוביל ומנחה אותי בהתייצבות שלי בכיכר מדי שבוע ובבחירה שלי להיות חלק מצוות המובילים.
ממיקוד בהחזרת החטופים, קוראים להקמת ועדת חקירה ממלכתית
“שמנו לנגד עינינו בשנתיים האחרונות להחזיר את החטופים. כאשר אחרון החטופים יחזור, המיקוד שלנו יחזור לקרוא לועדת חקירה ממלכתית ולהדגיש את חשיבות קיומן של בחירות בהקדם האפשרי. זאת ועוד, לנקוט במהלכים שיש לעשות כדי לקיים אותן, להקדים אותן ולנצח בהן, כדי לוודא שהמדינה האהובה שלנו תמשיך להיות ליברלית יהודית ודמוקרטית”.
דפנה שחר, פעילה נוספת, שעומדת בראש “אנשי כיכר גורן”, מוסיפה. “אני פעילה במחאה בכיכר גורן עוד מלפני שהיינו בכיכר. עוד כשקבוצה קטנה ונחושה עמדה ליד הבית של היועץ המשפטי לממשלה, ודרשה ממנו לפתוח בחקירה על מה שאז הסתמן כפרשה הבטחונית החמורה בישראל. מאז המשכתי להגיע ולדרוש שלטון חוק, נקיון כפיים בשירות הציבורי ובקרב נבחרי הציבור, חיזוק הדמוקרטיה בישראל”.
