בעוד שנים ספורות צפוי להיפתח בצומת ז'בוטינסקי מתחם BIG FASHION פתח תקווה. קל להציג את הסיפור כקרב פשוט: BIG מגיע, הקניון הגדול וב.ס.ר סיטי צריכים להיזהר. אבל כשמניחים את המספרים זה לצד זה, מתברר שהשאלה הגדולה יותר היא לא מי ינצח, אלא איזו מפת מסחר תהיה לפתח תקווה לקראת סוף העשור.
לפי מצגת שוק ההון של BIG לסוף 2025, שלב א' של הפרויקט כולל 65 אלף מ"ר מסחר, לצד 40 אלף מ"ר משרדים, ומועד ההשקה הצפוי הוא 2029. באותה מצגת דיווחה החברה כי 58% מהשטח המסחרי כבר שווק ואפשר להניח שכמו במתחמים אחרים ש-BIG הקימו לאחרונה (ביג גלילות, למשל), המתחם בפתח תקווה ייפתח כשרוב גדול מאוד של הנכסים כבר יאוכלסו ויתחילו לפעול.
כדי להבין את הגודל של BIG, צריך להשוות אותו למתחמים שלידו. עופר הקניון הגדול, הנמצא כ-200 מ"ר מערבית אליו כולל 40,507 מ"ר מסחר. עמי ב.ס.ר סיטי, הנמצא דרומית אליו, כולל 27 אלף מ"ר מסחר. יחד מדובר בכ-67.5 אלף מ"ר. כלומר, 65 אלף מ"ר המסחר של BIG כמעט שווים לשטח המסחרי של שני המוקדים האלה יחד.

זה נתון שצריך להדליק נורה, אבל לא בהכרח נורה אדומה. כבר ב-2024 פורסם ניתוח של חברת צ'מנסקי בן שחר, שלפיו פתח תקווה סובלת מדליפה משמעותית של כוח קנייה לערים הסמוכות. המשמעות פשוטה: חלק מהתחרות של BIG אינה חייבת להיות רק על הכסף שכבר מוציאים הקונים בקניונים ובמרכזים המסחריים בעיר. אם הפרויקט יצליח להשאיר בפתח תקווה קניות שמתבצעות כיום מחוץ לה, ואפילו למשוך קונים מערים אחרות, הוא עשוי להגדיל את העוגה ולא רק לחלק אותה מחדש.
אבל זו רק מחצית מהתמונה. עופר הקניון הגדול פתח תקווה, שנפתח עוד במאה הקודמת (1999) מגיע לתחרות מעמדת כוח. לפי נתוני מליסרון, שטחי המסחר בקניון נמצאים בתפוסה של 100%. במקביל התבצעו בו באופן תדיר עבודות לשיפוץ השטחים הציבוריים, כשהאחרונה בהשקעה של כ-65 מיליון שקל, לצד שינויי תמהיל והשקעה בחוויית הקנייה.
במילים אחרות, הקניון הוותיק לא מחכה ל-BIG. הוא מתכונן אליו. מנגד, עמי ב.ס.ר סיטי אינו רק מרכז קניות שעומד בפני עצמו. הוא כולל 27 אלף מ"ר מסחר שמתחת לארבעה מגדלי משרדים בני 30 קומות, באפריל 2026 פרסמנו כי תפוסת המשרדים במתחם הגיעה לכ-80%. המשמעות היא שלמסחר שמתחת למגדלים יש קהל טבעי של אלפי עובדים, בעלי עסקים ומבקרים שנמצאים במקום מדי יום.

באוגוסט נפתח במתחם גם סניף חדש של אופיס דיפו. זו אולי חנות אחת, אבל היא ממחישה היטב את היתרון של ב.ס.ר סיטי: חלק מהמסחר בו אינו תלוי רק באנשים שיוצאים במיוחד לשופינג. הוא נשען גם על מי שכבר נמצא באזור בגלל עבודה, פגישה, אוכל או סידורים.
וזה מוביל בעיניי לנקודה החשובה באמת. לפי נתוני הביטוח הלאומי המעודכנים למאי 2026, בעיר מתגוררים 256,246 תושבים. אליהם מתווספים מדי יום עובדים, מטופלים ומבקרים שמגיעים לאזורי התעסוקה, למשרדים ולבתי החולים. הרכבת הקלה כבר שינתה את הנגישות לציר ז'בוטינסקי, ובעתיד אמור להצטרף גם המטרו.
לכן BIG יכול לייצר אחד משני תרחישים.הראשון הוא משחק סכום אפס. עוד עשרות אלפי מ"ר של מסחר ייפתחו, רשתות יפצלו פעילות בין יותר מרכזים והלקוחות יחלקו את אותו תקציב בין יותר מקומות. במקרה כזה הלחץ על הפדיונות ועל תמהיל החנויות יגדל, ומי שלא יציע לצרכן סיבה ברורה להגיע אליו עלול להיפגע.
התרחיש השני מעניין הרבה יותר. שלושת המוקדים יפתחו זהויות שונות ויהפכו יחד את האזור למרכז מסחר ובילוי אזורי שמושך קהל גם מחוץ לפתח תקווה ומחזיר לעיר חלק מכוח הקנייה שיוצא ממנה. הקניון הגדול יכול להישען על כוחו כקניון אזורי ותיק, מקורה ומבוסס. ב.ס.ר סיטי יכול להעמיק את החיבור בין מסחר, הסעדה, משרדים ואלפי עובדים. BIG יצטרך להצדיק את גודלו באמצעות חוויית בילוי, מותגים ותמהיל שיגרמו לאנשים להגיע אליו במיוחד.

אם זה יקרה, לא כל שקל שייכנס ל-BIG יהיה שקל שנלקח מהקניון הגדול או מב.ס.ר סיטי. הסיכון האמיתי בעיניי אינו עצם פתיחתו של מרכז נוסף. הסיכון הוא שכל המתחמים ינסו להיות אותו הדבר. עיר של יותר מרבע מיליון תושבים, עם אזורי תעסוקה גדולים ותחבורה ציבורית מתפתחת, יכולה לתמוך במסחר רב יותר מכפי שתמכה בעבר. אבל היא לא יכולה להבטיח הצלחה לכל מי שבונה עוד חנויות.
לקראת סוף העשור, BIG יהיה מבחן לא רק למתחרים שלו אלא גם לפתח תקווה עצמה: האם היא מצליחה להפוך ריבוי מרכזי מסחר לרובע עירוני חזק שמושך קהל מבחוץ, או שהיא רק מחלקת את אותה עוגה ליותר פרוסות. בעיניי, הקניון הגדול וב.ס.ר סיטי לא צריכים לפחד מ-BIG. הם צריכים לפחד ממצב שבו, ביום שהוא ייפתח, לצרכן לא תהיה תשובה טובה לשאלה למה לבחור דווקא בהם.





