יוסי שושני - הפועל פתח תקווה

מעמד מחניק – הטור של יוסי שושני

Share on facebook
Share on email
Share on whatsapp

כשהתחלתי אתמול החל משעות הצהרים לקבל עשרות הודעות לבקשת כרטיסים למשחק העונה, מיד הבנתי שלמשחק יגיעו המוני אוהדים, שיצרו מחזה, שלא נראה שנים רבות בהפועל פתח תקווה, אולי רק לפני 30 שנים. כן, בעונת הגביע. הגעתי שעתיים לפני שריקת הפתיחה ותוך זמן קצר הגיעו אלפי אנשים שהתקבצו בתורי ענק בכניסות לשערים. כמו שחזיתי בטורים הקודמים. כמעט – אצטדיון מלא.

מה שראינו אתמול באצטדיון המושבה הייתה תצוגת תכלית יוצאת דופן של קהל שכל כך אוהב את הקבוצה שלו, עד כדי ביצוע שירי עידוד בין ה-3:0 לפנדל שנזקף לרעתנו. בעת ההכנות לבעיטת הפנדל, היה קשה שלו להסתכל בהשתאות על אלפי האוהדים ביציעים 5 ו-6, שלא הפסיקו לשיר בגרון ניחר שירי הלל להפועל פתח תקווה. אז מה מסביר את הפער בתצוגה של היציעים לתצוגת הנפל במגרש?

צפו בתצוגת העידוד יוצאת הדופן של אוהדי הפועל פתח תקווה

כשהייתי בן 20, שחקן צעיר בהפועל באר שבע, פגשנו בחצי הגמר של 1984 את מכבי נתניה הגדולה עם עודד מכנס ודוד לביא. למרות שכל השבוע דיברנו בבאר שבע רק על המשחק (בכל זאת, עיר של כדורגל), שום דבר לא הכין אותי לכמויות האדירות של כ-40 אלף צופים שמילאו כל כסא ביציע. למעשה, היציעים כבר היו מלאים לגמרי, עוד במשחק המוקדם בין מכבי תל אביב להפועל לוד. 

בדיוק כמו השחקנים שלנו (וגם המאמן), שעבור כולם זה היה המשחק הראשון בו הם שיחקו מול כמות כזאת של קהל, גם עבורי זו הייתה הפעם הראשונה. כשהגענו לאצטדיון, הרבה לפני השריקה למשחק, כבר ראינו שיירות ארוכות של אוהדים לבלומפילד שהתמלא ב-22 אלף צופים. פתחתי בהרכב וב-15-20 הדקות הראשונות הרגשתי כבדות ואפילו מחנק. שום דבר לא היה יכול להכין אותי ל"בום" הזה של הקהל.

עם התקדמות המשחק, הגוף התאזן יחד עם ההתרגשות שחלפה. הרגשתי קליל יותר ובטוח במשחק שלי ובסוף סיימתי 90 דקות עם ניצחון 2:0, שהעלה אותנו לגמר, בו הפסדנו בפנדלים להפועל לוד. אתמול במשחק, התחברתי לתחושות של שחקנינו הצעירים ובאמת שמתי לב שקשה להם בתחילת המשחק עם פעולות פשוטות כמו השתלטות על כדור.

ואז, כשהגיע השער של כפר קאסם כבר בדקה ה-14, השחקנים, כשגם כך לא היו במצב מנטלי מאוזן, לא הצליחו להתאושש מההלם והמכה. אפשר להגיד עד מחר שההכנה המנטלית לא הייתה מספיק טובה, אבל אולי אי אפשר באמת להכין שחקנים לכך. בטח לא כשנכנסים לפיגור מוקדם. אבל אין מה לעשות. לא הגיע לנו לנצח וכפר קאסם הייתה יותר טובה.

גם אם לא נעלה ליגה (וכנראה שלא), אז יש במה להתנחם. כולי תקווה שאדם ניומן צפה בתצוגה של היציעים. ואם לא, אז תשלחו לו את הסרטון הזה. אולי זה מה שיגרום לו לקחת את הקבוצה ולהשקיע בה מליונים. ועדיף עשרות מליונים. כזכור, אלונה ברקת לקחה את הפועל באר שבע כשהייתה בליגה השנייה. במידה ונעלה לליגת העל ונעמיד קבוצה טובה – אפשר לבנות על עונת 2024/25 עם 8000 מנויים משלמים. לפחות.

עוד בפתח תקווה

ליאח פיינר - מכבי פתח תקווה

אנמיה – הטור של ליאח דוד פיינר

חיוורון, חולשה, עייפות יתר, אי סבילות במאמץ, דופק מהיר, קוצר נשימה במאמץ וסחרחורת. אלו הם התסמינים של מחלת האנמיה הידועה לכולנו. מחלה זו שכיחה אצל כ-6% מאוכלוסיית העולם, כאשר האוכלוסיות בסיכון לחלות במחלה הם קשישים, אנשים הסובלים ממחלות כרוניות או ריבוי מחלות, נשים צעירות בגיל הפוריות ואנשים עם מגבלות תזונתיות. כעת נפתח צוהר חדש לחקר המחלה כאשר נתגלתה קבוצת סיכון חדשה – מכבי פתח תקווה.

המשך קריאה »
יוסי שושני - הפועל פתח תקווה

טסלפפה צריך להישאר – הטור של יוסי שושני

אחרי שהעונה באופן מעשי נגמרה בהפסד שלשום לנס ציונה (0:2) ותיגמר פורמלית ביום שישי הקרוב מול אשדוד באצטדיון המושבה (16:00), זה הזמן לא להסתכל יותר מדי אחורה ובמקום זה להסתכל קדימה. הטעם המר של ההחמצה, צריך להתחלף בטעם של חדשנות ומחשבה לעתיד לטווח הקצר וגם הארוך. למרות הקריסה ברגעי המשבר, עופר טסלפפה צריך להישאר בתפקיד.

המשך קריאה »
ליאח פיינר - מכבי פתח תקווה

הטור של ליאח דוד פיינר – סיירת חרם

בתלמוד הבבלי מסופר מעשה 'תנורו של עכנאי. לפי הסיפור, החרם והנידוי של רבי אליעזר היו כל כך קשים ופוגעים, כך שהובילו לנזקים חמורים וקשים לסנהדרין. נראה שחברי הנהלת מועדון הכדורגל מכבי פתח תקווה דילגו על כמה שיעורי גמרא ולא למדו את הלקח, משום שחרם ונידוי הפכו לאמצעי שכיח במועדון. ליאח דוד פיינר, בעוד טור ביקורתי, שבוע לפני המשחק הגורלי בטדי מול הפועל י-ם

המשך קריאה »
עידן גולדשטיין - מכבי פתח תקווה

הטור של עידן גולדשטיין – כשאומרים לך "לך" – לך

לא היינו צריכים חותמת טובה יותר על כך שאבי לוזון חטא ב"חטא ההיבריס", מאשר ההשפלה הביתית הכואבת 4:0 מול נוף הגליל במשחק הכי חשוב של מכבי פתח תקווה העונה. לא היה מעולם בעלים/יו"ר,  שהלך נגד האוהדים ונשאר בקבוצה. במוקדם, או מאוחר – הם תמיד ישימו את המפתחות. החשש הוא שאם זה לא יקרה אצלנו בקרוב – זה יהיה מאוחר מדי. טור של אוהד שרוף, אך מתוסכל.

המשך קריאה »
נגישות

השארו מעודכנים!

הירשמו כדי לקבל תוכן והתראות בלעדיים ישירות למייל